ככל שפרשת השחיתות במגזר הציבורי - שהחלה במעצרם של אישים בכירים כאלה ואחרים - מסתעפת, כך אני מבין פחות ופחות על מה המהומה והזעקה. איך אמר לי השבוע הכתב הפוליטי של ערוץ 2, עמית סגל? "בסטנדרטים הנוכחיים שמציבה המשטרה רטרואקטיבית, יזדקקו להעמיד לדין 70 ח"כים".
נראה שמישהו התבלבל, או מנסה לבלבל. מהות הפוליטיקה עוסקת ב"שמור לי ואשמור לך".

וכשאנו אומרים "שמור לי ואשמור לך", אנו לא מתכוונים ל"שמור לכיסי ואשמור לכיסך". אנו מתכוונים ל"שמור לי על האינטרסים שלי ואני אשמור על האינטרסים שלך". וכמובן, מדובר באינטרסים של המפלגה והציבור שאותו פוליטיקאי מייצג.
 
אם נבחר ציבור לקח לכיסו - שישלם את המחיר ויתכבד וישב בבית האסורים כאחרון העבריינים. אולם, אם עכשיו יוחלט שכל מי שהעביר כספים למקום מסוים תמורת עזרה פוליטית זו עבירה פלילית, חבל על הזמן: צריך לגדר את הכנסת ולהפוך אותה לבית כלא לצווארון לבן, שיאוכלס ברוב רובם של הח"כים.
 

לפחות לפי הפרסומים בשבוע האחרון, כבר לא מדובר במי שלקח לכיסו, אלא בתקציבים תמורת מינויים לכאורה. החשודים כולם מכחישים, אבל בואו ננסה להבין כיצד עובדת הפוליטיקה. למדינת ישראל יש תקציב שנתי, שרובו ככולו "צבוע" – כלומר ידוע לאן יילך הכסף לפי קריטריונים קשוחים שנקבעים על ידי רגולטורים ומשפטנים. לנבחרים, לשרים ולח"כים אין כל שיקול דעת.

וכאן מתחיל האבסורד, או שמא אינו אבסורד, אלא מהות הפוליטיקה: למי יש סמכות חוקית בלעדית להעביר את התקציב? לח"כים. למחוקקים. כלומר המחוקקים מצביעים ומאשרים חלוקת כספים שמפקיעה מידיהם את הסמכות למי לחלק אותם. במילים אחרות: אחד מאשר והאחר מחליט מי יקבל.

איך זה עובד?
כדי "לזרז" את הח"כים להצביע בעד התקציב, פועלים באוצר בדרך הבאה: הם מחזיקים קופה קטנה (יחסית לתקציב המדינה, כמובן) שבה מאות מיליוני שקלים המועברים לח"כים הרלוונטיים – בעיקר לחברי ועדת הכספים של הכנסת והעומד בראשה – בתמורה להצבעות שחשובות למשרד.

איך זה עובד? הח"כים הללו מקבלים כספים שמיועדים לגופים בעלי "שורה תקציבית" – כפי שזה קרוי בעגה המקצועית – בספר התקציב, כמו למשל עירייה, מועצה מקומית או מוסד כלשהו, שעל פי הקריטריונים מגיע לו לקבל סכומים כאלה ואחרים. הקופה הזו היא הסוד הכי מפורסם בכנסת, וכך עובר התקציב מהר בוועדה ומשם לקריאה שנייה ושלישית במליאה. 
 
ומה עושים עם שאר הח"כים? האם להם לא מגיעים כמה שקלים לחלוקה? איתם הסידור עובד אחרת. אתה חבר קואליציה? המפלגה שלך מקבלת כספים קואליציוניים שאותם תחלק כאוות נפשה לכל מי שהיא חפצה ביקרו. במילים אחרות, כדי שראש ממשלה יצליח להרכיב ממשלה, הוא צריך להעניק למפלגות שאותן הוא רוצה כספים קואליציוניים, ובשמם הישן: כספים ייחודיים.


אפשר לסגור את הבסטה ולהעביר את השלטון לידי המשטרה. צילום: פלאש 90

ומה הוא מקבל בתמורה? אצבעות בכנסת וקואליציה. עכשיו, צריך להחליט: זו מהות הפוליטיקה, או שוחד? ראש הממשלה נותן שוחד פוליטי. הוא ממונה לתפקיד לאחר שהעביר כספים (או התחייבויות) מהמדינה לחברי הקואליציה שלו. אם זה שוחד, כולם לכלא. 
 
הלאה: כדי שהאוצר יצליח להעביר את התקציב, הוא נותן כסף לח"כים. בתמורה הם מצביעים עבור התקציב ומהר ככל האפשר. כלומר, לאוצר, לשר האוצר, לקואליציה, יש טובת הנאה ברורה תמורת שלמונים לח"כים. שהרי אם התקציב אינו עובר, הכנסת מתפזרת ושר האוצר מאבד את משרתו. אם זה לגיטימי, מה טוב. אם זה פלילי, יאללה - כולם לקלבוש. הנגררת של הכספים הללו פשוטה מאוד. מה שעושה ראש הממשלה עם חברי הקואליציה והאוצר עם ח"כים של ועדת הכספים, הח"כים מגלגלים הלאה. הם מקבלים כסף, אז צריכים להעביר אותו הלאה. הרי הביתה אסור לקחת. 
לסגור את הבסטה
 
עכשיו דוגמה: נניח שבמקרה מסוים העבירו כספים לעירייה מסוימת שזקוקה לתמיכות נוספות; ונניח שעל הדרך מבקשים שפלוני-אלמוני ימונה לסגן ראש העירייה – האם יש כן עוון? ואם התשובה חיובית, מה ההבדל בין מקרה זה למי שהעביר כספים למפלגות ולח"כים תמורת הצבעותיהם לא עבר עבירה פלילית? האין זו צביעות?
 
במקרה שפורסם השבוע ועוסק בעיריית עפולה, החשודים מכחישים כל קשר למינוי פוליטי תמורת תקציבים, אבל נניח שהדבר אכן נעשה, מה הסיפור? איזה פוליטיקאי במדינה אינו מבקש סיוע תמורת סיוע. כל דבר ניתן להציג כשוחד. לטעמי, מינוי סגן ראש עירייה בשכר אינו שוחד. לא סידרו כאן ג'וב למישהו. ממש לא. סידרו עבודה לנבחר ציבור כדי שיוכל להקדיש את עתותיו עבור ציבור בוחריו ויוכל לסייע להם במקום בו הם מתגוררים. הרי לשם כך הוא נבחר. חברים זו הפוליטיקה. 
 
רוצים? אפשר לסגור את הבסטה, להפוך את קריית הממשלה לאיי חרבות, להקים שם שכונת מגורים גדולה (ולחקור על הדרך מי נתן שוחד למי כדי להגדיל את אחוזי הבנייה) ולהעביר את השלטון לאנשי המשטרה. הם יחליטו מי ייתן כסף למי, כמה, למה, איך ומדוע וכל השאר.

אבל איך ייתכן עכשיו לעצור ולומר שכל מי שנהג עד כה עבר עבירה פלילית, ונניח שמישהו השתגע לגמרי ורצה לקבל החלטה כזו, אז למה רק בעיריית עפולה, תתחילו לעצור את כולם, כולל כולם. אין פוליטיקאי שלא דאג לאינטרס תמורת אינטרס. מדובר כמובן באינטרסים ציבוריים, ולצורך העניין, האינטרס הציבורי של ישראל ביתנו אינו דומה לזה של מרצ ולהיפך. בדיוק לשם כך לכל ציבור יש את המפלגה שאמורה לייצג את האינטרסים הספציפיים שלו, בתוך האינטרסים של המדינה כולה.
 
הגיע הזמן להרגיע, כי בקצב הזה נגיע למקום הראשון בעולם במדד רפובליקת בננות מודרנית. והפרחים לכתבי החצר...