1. שאלה רטורית לנסראללה: מצאת זמן לאיים עלינו בכיבוש הגליל. גם חטפת בעיטה וגם סייעת לנתניהו להיראות גבר. מה אתה מתערב לנו במערכת הבחירות?
 
2. שאלה רטורית לנתניהו: מה צריך להרגיש ישראלי, שראה אותך בטלוויזיה, כמייצג עמישראל בפריז, ממתין לאוטובוס מנמל התעופה, אפור, נפחד ועצבני, עיניך מתרוצצות, ידך נשלחת שוב ושוב לסדר את השיער ופניך מתעוותים? האם אנו צריכים להגביר חרדה? הרי כולנו (חוץ מראשי "ישראל ביתנו היהודי") נפחדים, מסתכנים ומנודים כמוך, בין שמאלנים, שונאים ולא מפרגנים. האם האיש הזה, שנראה אבוד, אמור להגן עלינו מזוממי כיליוננו?
 
אבל ראה זה פלא: אחרי שעה אתה כבר משתחלק לשורה הראשונה במצעד הסולידריות, ומשחק אותה בחיוך יהיר ובוטח, מניף יד לאלפי מעריצים. לאיזה ביבי צריך להאמין ובאיזה ביבי לבטוח? 

3.שאלה רטורית לנשיא צרפת: אתה חושב שאם תגדיר את הטרור האסלאמי כפשעי שנאה, תחסל אותו? זה לא כמו שתבקש מעורכי “שארלי הבדו" לאזן את היחסים עם הג’יהאדיסטים ולשים בשער עיתונם הבא את סצינת רה"מנו בתור לאוטובוס (ר’ לעיל) מבלי להגחיך אותו יותר משהגחיך את עצמו?
 

4. שאלה רטורית לכל הנרעשים מפניית הפלסטינים להאג: באמת הופתעתם? לא חשבתם שאבו מאזן הפסיבי והדחוי, שנאלץ לבלוע את ההשפלות, ההאשמות, העונשים, הזלזול והגזירות, יהירות הכובשים, עיכוב העברות הכספים, הבנייה האסורה שמותרת, תגי המחיר המופקע, טרור הימין הקיצוני, האלימות הצבאית והמשטרתית, עצירת המשא ומתן וכל השאר - שהוא לא יפנה לאו"ם, למדינות העולם ולבית הדין הבינלאומי בהאג ויאשים אותנו בפשעי מלחמה?

ואתם מתפלאים שהעולם שותק (חוץ מארה"ב, שכתמיד מחזירה לנו טובה על רעה)? אולי במקום לפרק את בית הדין הבינלאומי (ליברמן), או לייסר אותו בנזיפות מוסריות (נתניהו), כדאי לתת לפרקליטות הצבאית לגבש חקירה אובייקטיבית ולהיאבק בעזרת תוצאותיה, כדי להסיר מאיתנו אחריות פלילית אישית. במקביל יש לברר אם ניתן להגיש תביעות נגד הרשות, על כל מעשה טרור וחבלה שיוצא משטחיה, ונגד חמאס על כל טיל, רקטה ופצמ"ר שנורו על אזרחי ישראל ועל כל מעשי הטרור? ואולי צריך לקוות, כמו בבדיחה היהודית הישנה, שעד שיחליט התובע הבינלאומי לחקור ולהגיש דוח ועד שבית הדין ידון בו ועד שיפסוק בעניין, התביעה תתחסל, או שהטרור יושמד, או שיבוא השלום?
 
5. שאלה לבית הדין הבינלאומי בהאג: האם תסכימו להמיר את האשמות הפלסטינים בכתבי-אישום-לכאורה נגד השרים, הבכירים, חברי הכנסת לשעבר ובהווה, מנהלי הבנק שנקנס ביותר משני מיליארד שקל על סיוע בהעלמת הכנסות, מקבלי ונותני השוחד, קצא"א, אנשי “ישראל ביתנו היהודי" הקשורים לכאורה בחקירות, מעבידים עשירים עושקי עובדיהם, המיליארדרים שזכו בתספורות, מריצי המניות, גונבי לשד המדינה וכל שאר המושחתים לכאורה עם הצווארון המוכתם? האם פשעיהם לכאורה אינם בגדר פשע נגד האנושות, לכאורה, כאילו, ונגד הקיום, לפחות של אזרחי מדינתם?