חילופי המהלומות בגבול הצפון, בחזית רמת הגולן ובהר דב, הם שיח באש שמבוצע בין צה”ל לבין חיזבאללה וצבא סוריה של אסד כשברקע נמצאת איראן.



המטרה היא לעצב את המציאות ואת כללי המשחק בין ישראל לחיזבאללה וסוריה. האיראנים מעוניינים  לשמר את שלטונו של אסד ולא לגרור את האזור למלחמה נוספת. ישראל, מצדה, אינה מעוניינת בהסלמה. חיזבאללה מנסה זה זמן לבסס יכולת לביצוע פיגועי טרור מרמת הגולן ולא מלבנון מאחר שתגובה ישראלית בחזית זו נוחה לו יותר.



התקיפה של שיירת המכוניות בגולן, המיוחסת לישראל, נועדה להעביר מסר ברור לחיזבאללה: לא נאפשר פתיחת חזית טרור חדשה. הפגיעה הייתה קטלנית ונהרגו בה מפקד הגזרה מטעם חיזבאללה, ג’יהאד מורניה, וכן גנרל איראני. היה ברור שחיזבאללה יגיב, והתגובה אתמול הייתה שלא במקרה בגזרת הר דב.

גם בחירת המטרה הצבאית אינה מקרית. השיח באש הוא מורכב ועדין. שפתו אינה נהירה תמיד לשני הצדדים. תמיד קיים חשש מאי הבנה, מהידרדרות ומיציאה משליטה. התקיפה של חיזבאללה אתמול מחייבת תגובה ישראלית. האירוע אתמול גם מחייב את הצמרת הישראלית לשקול היטב את צעדיה: לשמר את האינטרס הישראלי, ובמקביל למנוע הידרדרות לא רצויה.

זוהי פעולה שגובלת באמנות. היא דורשת שקלול כלל המרכיבים והשחקנים במשוואה הרגישה הזאת. הערכת המצב צריכה בראש ובראשונה להגדיר את התכלית האסטרטגית. זו צריכה להבטיח את שימור ההרתעה מול חיזבאללה וסוריה ולמנוע הידרדרות והסלמה.

לאחר מכן צריכה הצמרת הביטחונית לבחור את אופן התגובה, כדי לשרת את התכלית האסטרטגית. תגובה שקולה ומדודה, מהראש, תבטיח את האינטרס הישראלי ותביא לרגיעה בצפון. תגובה רחבה ומתלהמת, מהבטן, עלולה להביא להסלמה שאינה נדרשת בשעה זו. הכדור נמצא במגרש הישראלי. התגובה היא זו שתקבע את תוצאות הסבב הנוכחי. 

הכותב הוא אלוף במיל׳ ומפקד חיל הים לשעבר