הפתעה מרעישה אחת כבר עלתה מהפולמוס סביב הופעתו הצפויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני מושב משותף של שני בתי הקונגרס: התברר שיש לישראל שגריר בוושינגטון ששמו רון דרמר. הגילוי הזה לא בהכרח נושא בשורה חיובית. ראשית, החדשה המפתיעה על קיומו של דרמר נולדה בעקבות מה שבמסדרונות הבית הלבן מוגדר "מקרה בלתי טהור". שנית, גיחתו המאוחרת לאור הזרקורים חושפת את האופן המפוקפק שבו מילא עד היום את תפקידו.


 

חברי הקהילה היהודית בארה"ב תיארו לעצמם שבוושינגטון שוהה שגריר ישראלי. אבל רובם המכריע לא קיבלו שום סיבה שתזכיר להם את קיומו מאז מינויו בדצמבר 2013. איש לא זוכר התייחסות כלשהי לפועלו בכלי התקשורת המרכזיים, וגם עסקנים ופעילים ותיקים המעורבים בתחום היחסים בין הקהילה לישראל מתקשים להצביע על הצהרה משמעותית שהביע מאז הגעתו לוושינגטון. מבחינת מעורבות בחיי הקהילה ובשיח הציבורי, רון דרמר לא השאיר שום עקבות ושום רושם.
 

"אומר לך את האמת, אני לא יודע מה הוא עושה, ואם הוא עשה משהו לא שמעתי על כך", אומר למעריב גורם שעמד בעבר בראשות ארגון יהודי גדול. "הייתי מקורב לשגרירים קודמים ואני עדיין שומר על קשרים עמם. אבל דרמר מעדיף כנראה שלא ידעו מה הוא עושה". הדיווחים שדרמר הוא זה שרקם את ההזמנה שקיבל נתניהו לנאום במושב המיוחד מיו"ר הרוב הרפובליקני בקונגרס, ג'ון ביינר, מאשרים את חוות הדעת. נראה כי דרמר אכן מעדיף שלא ידעו מה הוא עושה במסגרת תפקידו. 
 
וכאשר כבר עשה משהו והצליח לשכנע מנהיג רפובליקני כי נאום של ראש ממשלת ישראל בדיון על איראן במושב מיוחד בגבעת הקפיטול יניב פירות פוליטיים למפלגה הרפובליקנית, יצר דרמר מהומה בזירה הפנימית בישראל וגרר את מיטיבו ופטרונו, נתניהו, לביצה הפוליטית-מפלגתית הטובענית.
דרמר הוא השגריר הישראלי הראשון שנוכחותו בוושינגטון מאופלת, ובמקרה הטוב מוגבלת לחוג של מתי מעט. לא זכור עוד שגריר ישראלי שהיה כה מורחק ומרוחק מזרועות וערוצי הממשל ומנותק מצמרת השלטון. שר החוץ ג'ון קרי אומנם נפגש עמו לא מכבר, אז זו הייתה בעיקר מחווה לנתניהו, שעמו מעוניין קרי לשמור לפחות על מראית עין של קשר. 
 
בין הבית הלבן לבין דרמר קיים נתק מוחלט, הנשמר על ידי עוזריו ויועציו של הנשיא באופן מוקפד. דיפלומט זר בניו יורק המקיים קשרי עבודה הדוקים עם המשלחת האמריקאית מספר כי כאשר שמו של דרמר עולה בשיחה בקרב בכירים בצוות הבית הלבן - אחד מהם, בכיר מאוד, מצמיד לשמו גידוף גס ועסיסי. 
זה לא צריך להפתיע. עצם מינויו לכהונה בבירה החשובה ביותר לישראל נולד בחטא, והיה מהלך מכוון של נתניהו שביטא התרסה וזלזול כלפי אובמה.

המינוי פורסם מיד לאחר הבחירות לנשיאות, בהן הביס אובמה את המועמד הרפובליקני מיט רומני. דרמר היה ידוע כמעריצו של רומני ולפני הבחירות אירגן למועמד הרפובליקני ביקור בישראל, שכלל גילויי האהדה והערכה מופלגים. דרמר אמר השבוע בראיון כי "נאום נתניהו אינו נגד אובמה, אלא נגד איראן", אבל מינויו היה בהחלט מהלך נגד אובמה ולא נגד איראן.
 
הוא ייזכר כמי שיצר תקדים במשמעות כהונת שגריר ישראלי בוושינגטון ובאופן ביצועה. הוא רואה ומפרש את שהותו בארה"ב כשגרירו האישי של ראש הממשלה, וכמי שממונה על קידום האינטרסים של נתניהו בבירה. דרמר מקפיד כל כך על נאמנותו לנתניהו שהוא מתעלם מביקוריהם בוושינגטון של בכירים מישראל, מחשש שהם לא מחביבי ראש הממשלה. חידוש נוסף שהנהיג דרמר הוא בהיותו שגריר רק לשותף אחד בזירה הפוליטית האמריקאית – המפלגה הרפובליקנית. הדמוקרטים לא מעניינים אותו, גם אם נשיא דמוקרט מאכלס את הבית הלבן.
 
ולבסוף, הצלחתו של דרמר להשיג לראש הממשלה הזמנה לנאום בקונגרס במטרה להביע תמיכה בסנקציות נגד איראן התבררה כרועץ לנתניהו, ועלולה מבחינתו להניב תוצאה הפוכה. הדמוקרטים הודיעו השבוע כי הם מתנגדים להידוק הסנקציות נגד איראן. גם הסנטורים הדמוקרטים שעד עכשיו תמכו בקו נוקשה מול איראן יישרו השבוע קו עם מדיניותו של אובמה.