חרמן? אוהב אתגרים? דרושים ניצבים״; ״אימפוטנט? משטרת ישראל מחכה לך״;
"משטרת התנועה המגונה"; ״משטרת התנוחה"; אזיקים מצופים בפרווה ורדרדה מחנות לאביזרי מין; סמל משטרת ישראל מעוטר בכדורי ויאגרה במקום עלי זית. אלו הם רק חלק משלל הססמאות והאילוסטרציות המרושעות שהציפו את הרשתות החברתיות השבוע. עם ישראל שמח לאידה של משטרת ישראל, בדיוק כפי שהוא חש סלידה מפרשת ישראל ביתנו, שחשפה בפניו אותה המשטרה ממש.
כי כבר אמרנו כאן פעם, פני המשטרה כפני העם- שירות לקוחות גרוע, נימוסים קלוקלים, קומבינות, בורות, טיוחים, טובות הנאה, שמור לי ואשמור לך, לימודים גבוהים פיקטיביים, ועל כל זה מכסות ועדות משוחדות למינוי בכירים אשר מכשירות את כל השרצים לפי בקשות של ניצבים. הו הניצבים.

כך הגענו כעת, באיחור מטורף, אל הדיון על הסקסיזם הפרימיטיבי שנחשף במשטרה עם ניצבים אשר הגחיכו את עצמם, והשפילו את פקודיהם, מה שמוכר, יש לומר שוב ושוב, גם מארגונים סקטוריאליים נוספים - הצבא, מוסדות בריאות וחינוך, התקשורת, ההסתדרות. אלא שמטבע הדברים, לשחיתות מינית יש תופעות לוואי של שחיתות מסוגים נוספים, כמו כסף, פרוטקציה ושאר סימפטומים חולניים, שבלתי אפשרי לחיות איתם בגופים אוכפי חוק כמו משטרה מודרנית.
ראיון עם קצין בכיר יהיה פתטי עכשיו: הוא גם יהיה מביך וגם לא יהיה כן לעולם. אף אחד מהם לא ישתף בחוויות מהימים שבהם החזקת מאהבת אחת, שתיים, שלוש ואף יותר הייתה סמל סטטוס בארגון. ימים שבהם קצינים חלקו דירות מושכרות, ודירות מסתור למפגש עם סוכנים סמויים היו משמשות גם לשעשועים של ממ"רים וממ"זים כריזמטיים ויחידי סגולה, בעלי מעמד־על בבילוש בחקירות ובתקשורת, שחלקם מככבים אצלנו עד היום הזה ממש.
ההפקרות אולי נחשפה בפרשת אורי בר־לב (2010) אבל לא הרתיעה, כי שנתיים לאחר מכן התפוצץ תיק ניסו שחם אשר הוגדר קו פרשת המים החדש. אחרי התמונות המדהימות שלו בדרך לבית המשפט עם אשתו, קצינת המשטרה הבכירה תנ"צ ורדה שחם ממחלקת המשמעת ואגף החקירות -סגניתו הנאמנה של ניצב יואב סגלוביץ׳ המיתולוגי -החלו לומר בסביבה של יוחנן דנינו חברם הטוב: יש עד ניסו שחם, ויש מניסו שחם.
אלא שמנשה ארביב, ברונו שטיין, יוסי פריינטה וקובי כהן המשיכו להביך את דנינו פעם אחר פעם, עד שבאה גם החשיפה הבלתי נתפסת של סגנו ויד ימינו הנבחר, ניצב ניסים מור, אף הוא נשוי לשוטרת ותיקה, מה שמגדיר את המשטרה סופית כארגון חולה אנוש הזקוק לטיפול דחוף.
נתניהו והפמיניסטיות
ההיסטוריה המיליטריסטית שלנו מלמדת כי סמכות ודרגות על כתפיים של גבר עושות משהו לבחורות, למשל, להתקרצץ סביבו לצורך קבלת תשומת לב, קידום בעבודה או מכונית צמודה. אלה פחות או יותר טובות ההנאה שהקצינים החשודים והמודחים שילמו על חשבוננו כדי לבוא על סיפוקם, בהסכמה כמובן.

אגב, חבל שהחוק אינו מטיל גם על שוטרת בגירה ומפוכחת שנכנסת למיטתו של פקד עד ניצב, מאינטרס ובהסכמה, אחריות פלילית דומה. כי למה המצב דומה? לסוחר סמים ונרקומן שנתפסה ביניהם מנה- הסוחר ייעצר וילך למאסר, אבל גם הנרקומן המסכן ייעצר ויקבל מאסר על תנאי.

עד שתתוקן החקיקה, אם בכלל, בעקבות חשיפת הבזק בשישי־שבת־ראשון של צמד הניצבים הפלייבואים האחרונים, השתלטה על השיח הציבורי קקופוניה פמיניסטית אינטנסיבית כל כך, עד שראש הממשלה נתניהו החבוט והמרוט הציע בציניות למנות אישה למפכ״לית, וקצר סוף־סוף כותרות ענק חיוביות בכל העיתונים העוינים אותו כל כך.

לפי הנוסחה של נתניהו והפמיניסטיות, דרגות בכירות על כתפיהן של נשים יעשו להן ולארגון הרבה יותר טוב מאשר על כתפיהם של הגברים. אולי. בינתיים מיותר להמשיך לחבוט במשטרה, מוטב להציע לה פתרונות יצירתיים, רק לא רשימות אוויליות של מועמדים מטעם עיתונאים ופוליטיקאים כפי שכבר מיהרו לפרסם לאחרונה, כי ברוח הזאת אפילו אלי אוחנה עוד יהיה מפכ״ל.

מאחר שראש הממשלה הבא יאשר את מינוי המפכ״ל הבא רק בחודש אפריל או מאי, השיח הנדרש כעת חייב להיות על המהות של המפכ״ל הדרוש למשטרה. ובבקשה, נא לא למחזר לנו שוב את הדיון העקר על ניצב מכהן מהמשטרה או גנרל מהצבא, כי לצורך העניין שעל הפרק, כמאמר הקלישאה - זו נבלה וזו טרפה.

נסו לחשוב מחוץ לקופסה. דמיינו לכם סרט על סוכן cia בכיר ומוכשר, שנשלף מהמפקדה הראשית כדי לנהל את המשבר שפקד את ה־ FBI.

ברוח הזאת, דרוש לנו מפכ״ל משפטן, גבר או אישה, שיידע לנסח במקצועיות ובנאורות חזון של נורמות וערכים חדשים למשטרה. דרושה לו יכולת מבצעית גבוהה ומוכחת של בוגר גוף ביטחוני קשוח, והמבין יבין. הוא חייב להיות מנהל מקצועי מבריק וכריזמטי, שיידע להטמיע את החזון מתוך ניסיון והיכרות מעמיקה עם המערכת הציבורית, ויכולת להתגבר על השביתות האיטלקיות הצפויות לו משוטרים וקצינים מתוסכלים. בקיצור, משפטן מבריק, בוגר יחידה קרבית, שניהל גוף ציבורי בחייו. יש כאלה.

רשימות נוספות של אמיר זוהר באתר posta.co.il