חיזבאללה ואיראן בלחץ

אל־קאעידה באפגניסטן ודאע״ש בסוריה ובעיראק מאיימים ומתדפקים על גבולות איראן. ג'בהת א־נוסרה והמורדים הסונים מאיימים על שלטונו של אסד בסוריה ועל שליטת חיזבאללה בלבנון. נכון לעכשיו, הישגי החוט'ים בתימן הם נחמתם היחידה. הלחץ המערבי על פרויקט הגרעין, הסנקציות והירידה הדרמטית במחירי הנפט פוגעים קשות בכלכלת איראן, ונראה כי החלום השיעי לכבוש את העולם המוסלמי מקרטע.

נאומו של נסראללה הגיע לאחר שפגש את מפקד כוח אל־קודס במשמרות המהפכה האיראניים, קאסם סולימאני, שהגיע ללבנון להשתטח על קברו של ג'יהאד מורניה. הגעתו של סולימאני ללבנון ממחישה את ההלם האיראני מהפגיעה הקטלנית בגולן.

בפגישתם התיר סולימאני לנסראללה לומר כי אין יותר כללי משחק ועוד דברי רהב שאפשר לייחס ללחץ שבו נמצאים חיזבאללה והאיראנים. בדברי נסראללה חבוי גם ייאושו מהלחימה בסוריה, והוא האשים את ישראל האשמת שווא בתמיכה בג'בהת א־נוסרה, שמאיים על שלטון אסד.

במהלך אסטרטגי נכון וחשוב פעלה ישראל נגד משלחת של חיזבאללה ושל איראן ברמת הגולן, כדי להבהיר שלא תסבול פתיחת חזית טרור שם. המסר עבר במלוא עוצמתו, ותגובת חיזבאללה, שלא איחרה לבוא, גבתה מחיר כבד של שני חיילי צה״ל.

ישראל החליטה, למרות האובדן והכאב, שלא להגיב. המסר עבר באופן ברור. מבחינת המאזן האסטרטגי, מטרת העל הישראלית - למנוע פעילות טרור מהגולן שעלולה לגרור אותה לבוץ הסורי - הושגה לעת עתה. האיראנים וחיזבאללה הופתעו מהמהלך, ומבחינתם, הניסיון לגרור את ישראל ללחימה בסוריה לא צלח.

במבט לעתיד נשאלת השאלה: האם בפעולה שיוחסה לישראל היא שמרה על ההרתעה או שזו נשחקה? כדי לענות על כך נצטרך לבחון את האינטרסים. ראשית, האינטרס האיראני: אין ספק כי מלחמה כוללת עם ישראל אינה רצויה לאיראן בשעה זו. האינטרס העליון שלה ושל חיזבאללה הוא שמירה על שלטון אסד. השילוב בין האינטרס הזה והרתיעה מעימות רחב היקף עם צה״ל, סביר שישאיר את השקט בצפון על כנו.