מה קורה בעולם הגדול כאשר בעולמנו הקטן הכל עוסקים בבחירות? ככה, כאילו תחת הרדאר, הצטרפה גם בלגיה למדינות מערב אירופה הקוראות להכיר בפלסטין. להזכירנו: עד עכשיו עשו זאת בריטניה, לוקסמבורג, צרפת, ספרד, אירלנד, שוודיה והאיחוד האירופי. להזכירנו: הנושא העיקרי והאמיתי שעליו סובבת מערכת הבחירות הוא התנגדות ממשלת הימין למדינה פלסטינית, ואיראן כמובן.


ההתנגדות למדינה פלסטינית מחייבת את ממשלת הימין להילחם בכל העולם ובני דודו באירופה ובאמריקה, וכמובן גם בבני דודנו במזרח התיכון. במלחמה הזאת אנחנו חופרים קברים מיותרים, וכל השאר, כולל הבחירות, נשף מסיכות וגניבות דעת לטובת המשך האחיזה בגדה. גם המאבק בגרעין האיראני הוא חלק מאותו מסך עשן. לא משום שאיראן גרעינית זה כיף, אלא משום שאין לישראל שום יכולת להשפיע על המהלכים הגלובליים בהנהגת ארה׳׳ב והנשיא אובמה. מהלכים שכוללים את אירופה, רוסיה, סין ובעצם כל העולם - פרט לרפובליקנים ולראש הממשלה.

גם אם היה איזה חסיד שוטה ומשוטה שסבר שיש נחיצות כלשהי בנסיעת נתניהו, הנה תוך כדי התגלגלות הוויכוח - נכון־לנסוע־לא־נכון־לנסוע - נוצר מצב שבו ברור לכל העולם, כולל לאזרחי ישראל, שלא נציג מדינת ישראל ניצב שם על גבעת הקפיטול ומנהל מאבק לסיכול הגרעין האיראני, אלא ראש ממשלה שמנהל את מערכת הבחירות האישית והמפלגתית שלו. הרפובליקנים יקומו שלוש־ארבע פעמים, יבצעו את טקסי הסטנדינג־ אוביישן ויזכו במאמץ של כלום גם להצליף באובמה וגם לזכות במימון בחירות משלדון אדלסון - מה רע? הרע כולו שלנו.

בסיום מבצע צוק איתן, שהיה קטטה רעשנית מול חמאס בלבד, הגענו לתחתית החבית בכמה אמצעי לחימה קריטיים. עכשיו תחשבו חיזבאללה, עשרות אלפי טילים מצפון (אני מניח שגם חמאס יצטרף אם נמשיך להזניח את המצב בעזה) והצורך במאמץ מלחמתי גדול יותר, כלומר לשפוך כמויות הרבה יותר גדולות של אמצעי לחימה. כל מי שמכיר את צורכי צה"ל ומערכת הביטחון והמודיעין חייב להזהיר מפני קלקול היחסים עם נשיא ארה"ב, והרמטכ"ל עושה זאת באורח קבוע במסעות הפרידה שלו.

בדרך כלל, כשמדובר באמצעי לחימה, לא מפרטים במה מדובר. עניין של ביטחון שדה וצנזורה. מדובר בין השאר בכמויות של מלאים, חלפים, כולל כמה שהם קריטיים. ונחשו מי אחראי לאספקה מיידית שלא בהתאם להסדרים המקובלים? נכון. אובמה.


אובמה ונתניהו. צילום: רויטרס

אני מציע לכל אלה שאומרים שאובמה הוא לא פרעה, ולא יקשיח את לבו כאשר נהרגים יהודים, לא לחשוב במונחי הרחמונס היהודיים. נשיא ארה״ב (הפתעה!) חושב שצריך לרחם גם על הרוגים פלסטינים. מבחינתו אולי אפילו אין הבדל בין הרוגים יהודים להרוגים ערבים. ואגב, מבחינת האינטרס האמריקאי המעצמתי, אזי הנכון מבחינתם (זוהי בעצם מדיניות אובמה כיום) הוא שיהודים וערבים יהרגו אלה את אלה, מפני שרק כך יגשר הדם על פער העמדות.

מובן שלא ברור ולא בטוח אם תהיה מלחמה, אם המלאים יספיקו, אם אובמה יתערב כך או אחרת. מה שבטוח הוא שתרחיש הפיצוץ הוא אמיתי. 50%? 70%? 90%? אפילו אם הסיכוי הוא רק אחוז אחד, יש לראש הממשלה אחריות לאומית עליונה לא להסתכן, אבל נתניהו מהמר עליו.

לחובשי הכיפות שמקיפים את ראש הממשלה אין שום בעיה עם תרחישים בעייתיים. אלוהים ידאג לעמו. לא שמענו את שר הביטחון, שמכיר טוב מכולם את הסיכון, מתייחס לנסיעת נתניהו לוושינגטון. אף אחד גם לא ייפול מכיסאו אם בוגי יגבה את האיש שהושיב, ואולי ישיב אותו אל כיסאו.

השאלה המסקרנת ביותר היא: האם נתניהו לא מבין שמדובר בפוטנציאל נזק שאסור לראש הממשלה לקחת על עצמו. התשובה היא מצבו המנטלי: אוטיזם של החיים בבועה וחרדת נטישה מפני הג׳ונגל הממתין לו בחיים שמחוץ לבועה.
הטרגדיה היא שאין שום סיכוי שנתניהו והרפובליקנים יצליחו להזיז את אובמה מהמרוץ להסכם, וכל המהומה המסכנת את ביטחון ישראל נועדה לקושש כמה נקודות נגד בנט. התוצאות עד כה הן אדמה חרוכה הן מול הממשל הן מול יהודי ארה״ב. ?אגב, הרעיון הכי גרוע שנזרק בימים האחרונים (זהבה גלאון, טום פרידמן, אייב פוקסמן ועוד) הוא שעל נתניהו להישאר בבית. מדובר בשגיאה חמורה מצד מחנה השמאל. להפסיד גינוי אמריקאי רועם ופוטנציאל לחלחול התחושה שביבי אכן מנותק והוא אכן מזיק?

לכן, כמו שצעקה כותרת ב"ישראל היום": "סע, ביבי, סע". זה אולי יפגע בביטחון ישראל, אבל בנט ייאלץ לגבות אותך בחריקת שיניים ולשלם במנדטים - והרי זה כל הסיפור לא? ותודה לאיראנים, כמובן. מצד שני, אם הכל ילך כשורה, יש סיכוי שתגובתו של אובמה תהיה הסרת הווטו על המלצת מועצת הביטחון והקמת המדינה הפלסטינית בגבולות 67'. לכן סע, ביבי, סע.

מי שמתרגש הרבה פחות מן האיום האיראני והרבה יותר מן האיום הימני הם כ־200 גנרלים במיל'. בסרטון שרץ ויראלית ברשת וצף פה ושם בערוצי המיינסטרים הם התריעו בפני הסכנות הקיומיות שישראל ניצבת מולן עקב הקיפאון המדיני. הפתרון? "כל מפלגה שהיו״ר שלה יתמוך ברעיון הסדר מדיני על בסיס היוזמה הערבית, נקרא להצביע לו״, הסביר האלוף אבי מזרחי. א־בראבו! יש רק בעיה אחת, ממש פעוטה: ליו"ר ולמפלגה שהגנרלים מתכוונים אליהם יש שמות. הסרטון הזה הופק כחלק ממערכת הבחירות. אנשים שרואים אותו אמורים בסופו של דבר לשים פתק שעליו יש אות על מנת ליישם את הרעיון הנפלא (בוקר טוב, חברים) של תהליך מדיני שבלעדיו הלכה המדינה - אבל, לעזאזל, עבור מי הם מתכוונים להצביע? מה זה הכסת"ח הזה?

גילוי נאות: אני מכיר את היוזמה הזאת מחיתוליה. היו לי כמה ויכוחים עם האיש והמנוע, יפתח ספקטור, שקידם אותה בהתלהבות נואשת של חרד אמיתי לגורל המדינה. די חבל לי לראות איך מנוף שיכול להשפיע במשהו מתפוגג בגלל סוג של טהרנות מלאכותית (שבתי שביט: "כולנו חוץ מפלגתיים"). יענו, אנחנו לא מתלכלכים בפוליטיקה. אנחנו לא שמאל. אנחנו בעד עיקרון של הסדר אזורי - שזה כמובן קשקוש גמור. הבחירות היום אינן בעד עיקרון של הסדר אזורי או קוסמי אלא נגד מי שמטרפד אותו.

מישהו צריך להסביר לחבורה שהפיקה והופיעה בסרטון הזה (אני לא הצלחתי) שבחירות זה מין תהליך שבסופו שמים בקלפי פתק של מפלגה. היה רצוי
וראוי, שבמקום לקשקש על הסכנות הנוראות האורבות למדינה, לומר בפה מלא שמפלגות המחנה הציוני ומרצ הולכות באורח אמיתי על תהליך מדיני־ ביטחוני אמיתי, וכל היתר תעתוע ימני. קמפיין הגנרלים לא העז לומר את זה. לכן הסרטון לא שירת את המטרה והזיק לא מעט. כל האינסינואציה המגושמת על אחריות הממשלה לקיפאון המדיני מתגמדת מול הסתייגות של החבורה מ"השמאל", שאגב איננו אלא השד שהי.מין צייר על הקיר, והוא אכן הצליח להפחיד את החבורה.