כאילו לא די בכותרות הימים האחרונים על יוקר המחיה הבלתי נסבל בשוק הדיור בישראל (אתמול פורסם שמחירי הדיור עלו ברבעון האחרון של 2014 ב־ 1%), הפתיע אתמול בנק ישראל והוסיף שמן למדורת הנדל"ן. בהחלטה חסרת תקדים הופחתה הריבית במשק ב־ 0.15% ל־ 0.1% בשנה. זו הריבית הנמוכה ביותר זה 25 שנה (מאז שהחלו את פרסומי ריבית בנק ישראל). אז מה הלאה? האם גם אצלנו, כמו בשווייץ למשל, תהיה ריבית שלילית? כבר אי אפשר לדעת שום דבר.
כך או כך, מבחינת קוני הדירות, המדובר בלא פחות ממגה פיגוע פיננסי. ההחלטה הפתיעה רבים. למען האמת, קשה היה להאמין שבמצב המשק הנוכחי תמשיך הריבית לרדת, אף ששחקני הבורסה לחצו שכך יהיה.
ניתן להעריך כי ההחלטה על כך לא התקבלה פה אחד בוועדה המוניטארית של בנק ישראל. מרבית החזאים הניחו שההתאוששות במשק הישראלי, כפי שהסתמנה בנתוני הרבעון האחרון של שנת 2014 , ועליית המדד המשולב והאינפלציה השלילית (שמקורה בעיקר בגורמים חיצוניים) יעודדו את הנגידה
קרנית פלוג להתאפק. והרי ממילא בתוך חודשיים (לאחר מדד חודש פברואר) נדע באמת לאן מועדות פני האינפלציה: להמשך המדדים השליליים, או לתפנית ולהתכנסותה סביב 1% לשנה, שזה יעד האינפלציה הנמוך.
עד אז אולי גם נדע אם הבנק המרכזי האמריקאי מעלה את הריבית, ולכן עם כל הכבוד ליצואנים לגוש היורו (ויש בהחלט כבוד) - אסור היה להזדרז עם ההחלטה.
אלא שלא ברור איזה חיידק תקף את פלוג ומדוע, משום מה, אצה לה הדרך בהחלטה להצטרף למלחמת הריביות הגלובלית. בהודעת הריבית שפורסמה על ידי בנק ישראל נכתב כי "לאור התגברות קצב הייסוף והשפעתו העיקרית על הפעילות והאינפלציה, הופחתה הריבית ל־ 0.1% . זה הצעד המתאים ביותר כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
יריד דירות בת"א. בנק ישראל אחראי לבועת הנדל"ן - למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יוסי אלוני)
יעדי המדיניות שמונה הבנק כוללים את יציבות המחירים, עידוד הצמיחה והתעסוקה ותמיכה ביציבות הפיננסית. אחת המטרות העיקריות היא לאושש את שער הדולר, ובעיקר את היורו. הפיחות המואץ אתמול מוכיח כי לפחות זמנית, היעד הושג. השאלה מה יהיה לאורך זמן. אלא שמיעדי הבנק המרכזי כפי שהם מופיעים, נעלם משום מה יעד חשוב מאוד והוא היעד של צמצום הפערים החברתיים. ואולי זה אינו מקרי. הפחתת הריבית תהיה תמריץ נוסף לריצה לשוק הדיור (למי שעוד מסוגל), להמשך תדלוק עליית המחירים ולהשארתם מאחור של מאות אלפי זוגות צעירים שאינם מסוגלים לרוץ למיליון.
זה אינו צמצום פערים חברתיים, אלא הגדלתם. הנגידה פלוג החליטה במודע להזניח את צמצום הפערים החברתיים לטובת מטרות (חשובות לכשעצמן) של
צמיחה ותעסוקה. פלוג יכולה להרשות לעצמה לקבוע את מינון יעדי המדיניות. הרי בגלל הבחירות היא בפועל שחקן יחיד. בזירה הפיננסית, אין בפועל ממשלה או שר אוצר.
בוויכוח על יוקר מחירי הדיור נהגו עד היום לגמד את אחריותו של בנק ישראל. ובכן, לבנק ישראל יש אחריות כבדה להתפתחות בועת הנדל"ן. זאת ועוד: הריבית האפסית מעודדת לקיחת סיכונים ועלולה לפגוע בפן חברתי נוסף: גורל החסכונות לפנסיה. הריבית האפסית מנפחת את הבועה בבורסה בכל הנוגע לנכסים פיננסיים, שמשום מה מכונים עדיין "סולידיים". מדובר בעיקר באגרות חוב של הקונצרנים הגדולים וכן גם באגרות ממשלתיות. הבורסה המשיכה אתמול בעליות המטורפות, ומדדי המניות שברו שיאים חדשים.
האג"חים הם נכס ההשקעה העיקרי של קרנות הפנסיה והגמל. החוסכים הנמצאים לקראת גיל הפרישה לפנסיה ירוויחו בינתיים מהמצב. מי שייאלצו לשלם את מחיר הבועה הם הצעירים שמפרישים מדי חודש לחסכון פנסיוני, ומסבסדים בפועל את הוותיקים. בהחלטת הריבית הנוכחית הלכה הנגידה צעד אחר רחוק מדי. אם היא כבר התאפקה כאמור כמה חודשים עם ההפחתה, אז גם לא הייתה מתחוללת שום דרמה מוניטארית לו הייתה ממתינה חודשיים נוספים - ואז מחליטה.