ראש ממשלת ישראל? אם נחבר את מאות אלפי המילים שהתקשורת הכתובה מניבה יומם וליל, את המראות על מסכי הטלוויזיה, את הקולות הבוקעים ממקלטי הרדיו ואת ההצפות של המרשתות כולן, נמצא לפנינו - אדם ששערו סדור היטב, שחליפתו מוקפדת, שלשונו מה-זה-ערבה, שהגיונו צרוף, אבל דמותו, ישמור אלוהים: יהיר, נעדר כישור החלטה, כפוף לגחמותיה של אישה, מעסיק את מבקר המדינה וגם משטרה חוקרת.



ונוסף על אלה, מריונטה בידיו של מהמר בינלאומי, שיעדו הוא כיבוש הבית הלבן, ובינתיים מחצית גבעת הקפיטול כבר בידיו, ועכשיו כפה על נשיאה של ארצות הברית אורח לא קרוא (מבחינתו).



האם זהו דיוקנו האמיתי של ראש ממשלתנו בנימין נתניהו, שזו לו כהונה שלישית בתפקיד הרם הזה? אכן, אומרים כן ולא למחצה, לשליש ולרביע. אבל עבורו, על פי צעקתו המתגלגלת, כל אלה בטלים בשישים לעומת להט החרב ההולכת ומתהפכת עלינו מאיראן. ראש הממשלה השישי מנחם בגין אמר פעם כי ראש ממשלה הוא אומנם ראשון בין שווים אבל ראשית לכל יש לו טיפ-טיפת אחריות יתר. הוא יהיה זה שיעמוד למשפט ההיסטוריה על מעשה שעשה או לא עשה כמנהיג עמו.
 

המראה ההיסטורית מציגה בפנינו את חמשת נביאי הציונות, הרצל, נורדאו, ויצמן, ז’בוטינסקי ובן גוריון, שעשו הכל כדי להשיב מולדת לעם ללא ארץ. ומהרגע ששב לארץ מולדתו, לפני 67 שנים, עמדהעם כמעט במניין מלחמות, גדולות וקטנות. פעמיים בשנות קיומה ריסקה ישראל מרכזים של איום גרעיני בטרם הפכו להיות איום קיומי, תחת הכותרת "לא עוד", אבל עכשיו, משוכנע ראש הממשלה, נוצר והולך האיום הקיומי הגדול מכולם.

גם אם יוזמת הנאום בקונגרס הייתה פרי קומבינה, אין היא מפחיתה לדידו כהוא זה מטיפ־טיפת אחריות היתר שהוא מחויב בה. שהרי אם ביום מן הימים תציג איראן את פצצות הגרעין במצעדיה הראוותניים, המחדל הזה ייזקף על שמו. לאף אחד אחר, גם אלה שיחתמו על ההסכם עם איראן, לא יהיה אכפת.
 
נתניהו הוא בנו של היסטוריון שגם היה מעורב בעשייה לצדו של ז’בוטינסקי. יש להניח כי שמע ממנו איך זעק למיליוני יהודי פולין, במרווחי הזמן שנותרו עד למלחמת העולם - אם לא תחסלו את הגולה, הגולה תחסל אתכם. הם לא שמעו בקולו. מחר בערב, 24 שעות אחרי הנאום בקונגרס, יקראו במגילת אסתר כי ברגע קריטי מרדכי היהודי זעק זעקה גדולה ומרה לטובת אחיו, שם, בפרס, היא איראן, ליבתן של 127 מדינות.

אם יתחולל מהפך בבחירות הקרובות, התיק האיראני יופקד בידי יצחק הרצוג עם העברת השלטון. הוא נקרא יצחק על שם סבו, הרב הראשי לארץ ישראל, אשר ב-1939 התריס מול האימפריה הבריטית וקרע לגזרים את הספר הלבן השלישי, ספר המעל, על פי כינויו של בן גוריון. בנו של הרב, חיים הרצוג, התריס קבל עולם ומלואו כאשר על במת האו”ם קרע לגזרים  ב-1975 את החוק “ציונות=גזענות”. יצחק, הדור השלישי במשפחה, ירש מורשת ראויה. הוא הצהיר וחזר והצהיר כי בנושא האיראני אין מחלוקת בינו לבין יריבו. נו, אולי זה פתח להקמת ממשלת אחדות לאומית מול הסכנה שבפתח? 
גם אם הנאום בקונגרס הוא פרי קומבינה, אין היא מפחיתה מהאחריות שנתניהו מחויב בה. הרי אם תהיה לאיראן פצצה, המחדל יהיה על שמו