1. תוצאות ההזנחה

שר הפנים גלעד ארדן לא האמין שזה קורה לו. ערב הופעתו בשבוע שעבר בכנס רב משתתפים של ארגון העצמאים (להב) הוא קרא ב"מעריב־השבוע" תוצאות סקר שלפיהן המפלגה המועדפת על העצמאים בבחירות הקרובות היא יש עתיד. הפרסום הטריף את אנשי הליכוד. "אז אני מבין שאני מגיע לכנס הבחירות של יש עתיד", הטיח ארדן במארגנים. ואכן, כשעלה לבמה שוסעו דבריו בקריאות מחאה של מאות המשתתפים. ארדן לא הבין מדוע זה קורה לו ולמה דבריו של יאיר לפיד, הדובר הקודם, התקבלו במחיאות כפיים.

אם תרצו, הנה קיבלתם על רגל אחת עוד אחת מתוצאות הזנחת השטח של הליכוד בתחומים החברתיים־כלכליים. בעוד לפיד חורך אולמות, את נתניהו צריך לחפש אצל הממונה על נכסי נפקדים או בקונגרס האמריקאי. במערכת הבחירות הזאת הוא לא הגיח ולו גם לכנס אחד בתחומי הקו הירוק. אם יחליט לנטוש אפילו לרגע את אסטרטגיית הגרעין האיראני, הוא חייב להתחיל בכך כבר היום.

חזרה לכנס ולארדן. לזכותו של שר הפנים ייאמר שהוא אינו מוכר סיפורי מעשיות. עם כל הפיתוי להיות פופוליסט, הוא סירב להתחייב בפני הקהל הנסער להוזיל את דמי הביטוח הלאומי לעצמאים, כי הדבר אינו בתחום אחריותו. הוא כן הגיע עם בשורה, שלפיה נתניהו תומך בתשלום דמי אבטלה לעצמאים.

ארדן הדגיש גם שהייתה זו ממשלת הליכוד שקיבלה את החלטה 3409, שאמורה להיטיב עם סקטור העצמאים. ההחלטה כוללת שיפור במוסר התשלומים, הרחבת ההשתתפות במכרזים לעצמאים, תשלום מע"מ רק במועד קבלת התשלום, הרחבת תוכנית עידוד הייצוא לעסקים קטנים ותשלום דמי אבטלה. אילו ההחלטה הייתה גם מיושמת, אפשר היה לסגור את להב לאחר שכל מטרות הארגון הוגשמו.

אלא שאת הנוכחים לא עניינו ההבטחות באוויר. הם הגיעו לכנס מלאי טענות. ה"פרילאנסרים" טענו שהם נעדרי ביטחון כלכלי בסיסי ומעמדם נמוך אפילו מזה של עובדי הקבלן. לפיד, כמו לפיד, סיפק את הסחורה. הוא הכין שיעורי בית ומסר לנשיא העצמאים אהוד רצאבי חוברת שהופקה במיוחד לקראת הכנס (המהווה נספח למצע המפלגה), הכוללת את פירוט המהלכים שתיזום המפלגה לטובת העצמאים.

באירוע השתתף גם פרופ' מנואל טרכטנברג, מועמד המחנה הציוני לתפקיד שר האוצר. עד לבחירות האחרונות מפלגת העבודה לא הייתה כוס התה של העצמאים, אבל האיחוד עם ציפי לבני וגיוסו של טרכטנברג כרסמו בתמיכה בליכוד.

לאחר הכנס, כשהתבררו משמעויות הפיגוע האלקטורלי, מיהרו בליכוד למזער נזקים. נתניהו פרסם עוד באותו ערב פוסט שבו בישר על התחייבותו ליזום בממשלה הבאה הצעת חוק לתשלום דמי אבטלה לעצמאים. בהמשך פינה את לוח הזמנים העמוס לפגישה עם ראשי הארגון. התיאום נעשה מול דוד שרן, ראש המטה. ראשי הארגון ניסו עוד לפני הכנס לתאם פגישה, אבל שרן גרר רגליים ולא מצא את המשבצת הפנויה בלוח הזמנים. לאחר שהתבררו ממדי הנזק, מיהר להתקשר ולהזמין את רצאבי לפגישה בבית ראש הממשלה.

הפגישה שנמשכה 20 דקות הייתה עניינית. מכיוון שלשכת רה"מ לא דאגה לשלוח צלם של לע"מ, האירוע הונצח על ידי צלם שהעצמאים גייסו. מה היה בשיחה? "אני מתחייב כי בממשלה הבאה שתוקם נפעל למצוא פתרונות למגזר העסקים הקטנים וליישם את סעיפי החלטה 3409", הבטיח נתניהו.

"זה נורא חשוב לשלם דמי אבטלה לעצמאי שנאלץ לסגור את העסק אבל חשוב לעזור לו רגע לפני שהוא מתפגר. צריך לקדם עניינים כמו מוסר תשלומים והכללת עסקים קטנים במכרזים", העיר רצאבי, שסיכם: "חשיבות הפגישה היא בעצם קיומה".

2. גנור יוצאת מהכלים

עופרה גנור, יו"ר משותף של איגוד המסעדות בישראל, עלתה על הבמה, ובזמן הקצר שהקצו לה מארגני כנס העצמאים ניסתה לתאר את בעיות בעלי המסעדות.

ביום ראשון ייערך הכנס השנתי של איגוד בעלי המסעדות. 500 חברי האיגוד יגיעו לכינוס עם בטן מלאה, ולא במשמעות הקולינרית. בישראל פועלות 4,000 מסעדות המגלגלות מחזור שנתי של 22 מיליארד שקל. בענף מועסקים 150 אלף איש.

גנור, הבעלים של מסעדת "מנטה ריי" ורשת הגלידריות "אייסברג", נמצאת בעסקי האוכל יותר מ־20 שנה. "המסעדות נותנות פתרון תעסוקתי לצעירים שאינם רצים לעבוד בחקלאות. מדובר בסטודנטים בדרך לתואר ולמקצוע, הרואים במלצרות נקודת מעבר", היא אומרת, "ביקשנו שיכירו בעבודה זו כמקצוע מועדף למשוחררי צבא המעוניינים לעבוד במטבח, אבל בעוד שלמלונאים אישרו, לנו סירבו. אם לא די בכך, קיצצנו את תקציבי ההכשרה המקצועית מ־30 מיליון שקל ל־15 מיליון שקל. בקיצור, לא כל כך סופרים אותנו".

לדבריה, "מי ששרד את צוק איתן צריך להתמודד מול העיצומים הכספיים שיוטלו במסגרת החוק לאכיפת חוקי העבודה. נכון שיש כאלה שעוברים על החוק אבל מדובר בטעויות בתום לב. הרשויות המוניציפליות גובות מאיתנו היטל על כל צעד ושעל.

"יש הצעות חוק הזויות כמו לחייב בעל מסעדה להחזיק מזרק נגד אלרגיה למקרה שמישהו אכל בטעות משהו שאסור לו. היה גם ניסיון להצעת חוק שמסעדה שלא תציע קנקן מים תחויב אוטומטית בקנס של 1,000 שקלים. עם ישראל היה חוגג על זה והצלחנו למנוע את החקיקות. מה, רוצים לחסל את הענף?".

יש משהו שאומרים על פוליטיקאים אבל מתאים לכם בול: מי שלא מסוגל לסבול את חום המטבח, שלא ייכנס אליו.

"הענף שלנו באמת תחרותי מאוד. מסעדן חייב להיות הכל. מי שאינו כישרוני ולא מסוגל ליצור ערך מוסף למקום שלו, אינו שורד. הסטטיסטיקה מראה שרק 2.8% מהמסעדות שורדות בממוצע אחרי שנתיים".

איך משפיעות עליכם יוזמות החקיקה בעניין העובדים הזרים?

"אנחנו חיים בתוך עמנו ומבינים שבעיית העובדים מאפריקה היא בעיה לאומית. איגוד המסעדות מעסיק כעשרת אלפים עובדים זרים. אם הם לא ינקו וירחצו כלים, אף עובד ישראלי לא יעשה את זה, והענף יהיה בסכנה. הוצע בחוק ההסדרים האחרון היטל על העסקת עובד זר בגובה של 20% משכרו. נפגשתי עם אמיר לוי מהאוצר, אבל זה לא עזר.

"לפני שעזב את האוצר חתם יאיר לפיד על תקנה המבטלת את נקודות הזיכוי לצורך מס לפליטי העבודה, ומשכורתם ירדה בהתאם. גזירה נוספת היא פתיחת חשבון שאליו יפריש המעסיק 16% מהשכר והמועסק 20%. עם יציאת העובד הזר מהארץ הוא יקבל את הכסף שנצבר. המדינה פותרת את בעיית העובדים הזרים על חשבון בעלי המסעדות".

נהוג בימים אלה לדבר על יוקר המחיה. יש בישראל מסעדות שבאמת יקר לאכול בהן אפילו עסקית בצהריים. אז מדוע צריך להתחשב בכם?

"מסעדה זה לא מילקי בסופר וגם לא עגבנייה. בכל העולם וגם בישראל יש מגוון מסעדות המתאימות לכל כיס. לא חייבים ללכת למסעדה שאינה מתאימה לתקציב. המחירים בישראל סבירים בקנה מידה בינלאומי. אצלי במסעדה אני מקפידה שארוחת הבוקר תוגש במחיר הוגן. אני לא מנצלת לרעה את משאב הטבע (הים) שבו נמצאת המסעדה כדי להפריז במחיר".

פלוג. לאן יפנה החוסך הסולידי? צילום: פלאש 90

3. דין וחשבון בנקאי

בשבוע הבא, בדיוק שבוע לפני הבחירות, יושלם הטקס המסורתי של הבנקים לרגל פרסום תוצאותיהם ל־2014. מנהלי בנק הפועלים, לאומי, דיסקונט, המזרחי והבינלאומי יציגו כל אחד בתורו את מרכולתם העסקית. הבנקאים במלכוד: אם יציגו רווחיות "סבירה" שמשמעותה תשואה של 10% על ההון (משהו כמו רווח של 6.5 מיליארד שקל), יש שיטענו שהרווחיות חזירית. והרי משה כחלון כבר המליץ לבנקאים להסתפק ברווח של 100 מיליון שקל. אבל אם הבנקאים יאכזבו עם רווחיות אפסית (מה שצפוי ברבעון האחרון של 2014), יטיחו בעלי המניות שמדובר בכישלונות עסקיים.

לתחושתי, הבנקאים היו שמחים למחוק את השבוע הקרוב מהיומן. ובכלל, הם היו ששים להתנדף מהתודעה הציבורית בימי הבחירות הסוערים שבהם כל ממזר מלך. "הטענה שהציבור אוהב לשנוא את הבנקים נכונה היום יותר מתמיד. לכל בנק יש אומנם את הצרה שלו, אבל המכנה המשותף הוא שכולם שונאים אותנו", סח באוזני בנקאי בכיר והמשיך: "אני מקווה שנעבור בשלום את התקופה הקשה הזאת. הרגולטורים רוצים בנקים ללא גרעין שליטה ודוחפים בכל הכוח לשם. הפוליטיקאים נוהגים כלפינו כאילו המערכת הבנקאית כבר הולאמה דה־פקטו. מעניין מה יקרה אחרי הבחירות".

בתקווה להרחיק עדות, יקיים השנה בנק הפועלים את האירוע לא כמקובל באולם הבנק, אלא בבניין סמולרש באוניברסיטת ת"א. לאומי מצא פתרון יצירתי יותר: לאחר שבשנים האחרונות חשף את מאזניו בסניף הבנק ההיסטורי בדרך יפו פינת שד' ירושלים ביפו, תארח השנה ההנהלה את התקשורת בבניין הבורסה לני"ע. אלא ששלשום, רגע לפני הפרסום, הוחלט בבנק לדחות את המועד לסוף החודש כדי להביא בחשבון גם את נתוני החברה לישראל המוחזקת על ידם.

האם בדוחות הבנקים ייחשפו פרטים שלא ידענו עליהם עד היום? כנראה שלא. רשות ני"ע מסרבת להמתין למועד הפרסום האחרון המותר (10 במרץ) ודוחקת בבנקאים לחשוף בפני הציבור כל מידע רלוונטי עוד לפני פרסום הדוח המבוקר.

כך למדנו שרווחיות לאומי ודיסקונט תתאפס ברבעון הרביעי של 2014 בגלל סיבות שכבר דווחו בפירוט. אנחנו גם יודעים בדיוק את עומק ההסתבכות של בנק לאומי בבוץ האמריקאי. לא היינו צריכים להמתין לדוחות כדי ללמוד את פרטי הסכם העבודה המחמיא לעובדים ולהנהלת לאומי. התבשרנו גם שרשות ני"ע דורשת מהפועלים והמזרחי לחשוף את עומק ההסתבכות בבוץ האמריקאי. בהנחה שאף כתב לא הולך ליפול מהכיסא, מי צריך את הטקס הרשמי עתיר הקלוריות. האם לא עדיף לשלוח את הדוחות לתקשורת ולגמור עם העניין?

4. החיים מתחת לאפס

החלטת הנגידה להוריד את הריבית במשק ל־0.1% לשנה היא פיגוע פיננסי לחוסכים הסולידיים. הם מבולבלים, לא יודעים מה לעשות עם הכסף ומתלבטים אם הפתרון נמצא בשוק המניות. אם כך יעשו, האמרה "כשנהגי המוניות מתחילים לדבר על הבורסה, זה הזמן לצאת" תהיה נכונה מתמיד.

המשקיעים אינם לבד. גם מצבם של יועצי ההשקעות בבנקים ובבתי ההשקעות אינו טוב בהרבה. כיצד אפשר לנחם לקוח המעוניין לסגור סכום כסף לא גדול (נניח 100 אלף שקל) בפיקדון לשנה? בדקתי כמה מוכנים הבנקים לשלם על פיקדון כזה. הנדיבים מדברים על 0.03% לשנה. הקמצנים אינם מוכנים להציע יותר מ־0.01%. אם כן, אנחנו מדברים על תשלום נומינלי (לא צמוד למדד) של 10־30 שקלים לשנה, מחיר שיספיק למנת פלאפל ואולי למשקה. ושכחתי משהו נוסף: הריבית חייבת בתשלום מס של 15%. עם ריבית כזאת, רבים מעדיפים לתת לכסף לנוח בעו"ש כלשון הפרסומת.

עד לאחרונה נחשבה ההשקעה בקרנות הכספיות כמפלט האחרון לחובבי הז'אנר הסולידי. ואכן המספרים מדברים בעד עצמם: בקרנות הללו נצבר בשנים האחרונות סכום שיא של כרבע מיליארד שקלים. מדובר במוצר פיננסי שבו הכספים מושקעים בנכסים סולידיים כמו פיקדונות, אג"ח קצרות ומק"מ (מלווים קצרי מועד). ההנחה הייתה שהריבית המשודרגת שיזכו לקבל מנהלי קרנות שמפקידים מיליארדים ייצרו תשואה עודפת, בהשוואה לריבית העלובה שיקבל לקוח המפקיד בבנק במישרין את כספו. כל זה היה נכון עד שפלוג השתגעה בהפחתת הריבית האחרונה. כיום מנהלי הכסף בקרנות הכספיות מניבים משהו קרוב לאפס.

אם לא די בכך, הם גובים דמי ניהול של 0.1%־0.15% לשנה, וזה גבוה מכל תשואה אפשרית. ועדיין לא הזכרתי את הסיכון בהשקעה בקרן שאמורה להתנהל כ"נכס סולידי". אם השוק יתהפך והריבית תתחיל לעלות, המשקיעים עלולים לספוג הפסדים. שלא במקרה, הבנקים ממליצים ללקוחותיהם בימים האחרונים לברוח מקרנות אלה.

או־קיי, אז מה לעשות עם הכסף? התשובה ערפילית כמו פגעי מזג האוויר של הימים האחרונים. יש הממליצים על השקעה במדדי התל־בונד שפיתחה הבורסה. כבר לפני שנה הזהירו מנהלי השקעות בכירים כמו צבי סטפק ממיטב דש מאיגרות החוב, שעלולות להפוך למלכודת פיננסית קטלנית במקרה שהריבית תעלה. אלא שהריבית לא שמעה על כך, ומאז היא אינה מפסיקה לרדת. מי שהשקיע אפילו באיגרות בתשואות שליליות לפדיון (כלומר הפסד ודאי של ההשקעה עד לפדיון) הרוויח. אז האם כעת, כשהריבית מתקרבת לאפס המוחלט, החוסך הסולידי יכול להרשות לעצמו הרפתקה כזאת?

יש שאינם מהססים לקבוע שהריבית תמשיך לרדת, מה שיעלה את שווי הנכסים הסולידיים. לדעתי מדובר בהימור פרוע לא פחות מתוצאות הבחירות לכנסת. רמת הסיכון הנוכחי מחייבת להפעיל את כל חיישני ההתרעה.

או־קיי, הבנו. אם אומרים לא לפיקדונות, לא לקרנות הכספיות ולא לאיגרות, אז מה כן? אכן שאלה מאתגרת שהתשובה שייתנו לכם מרבית היועצים תהיה מגומגמת. ראשית, אין לפסול על הסף את הפיקדונות, אבל נדרשת כאן יצירתיות. בשבוע האחרון החלו הבנקים בשיווק פיקדונות ארוכי טווח (לשנה ומעלה) בתשואה משודרגת. חלק מהפיקדונות מעניקים 125% הצמדה למדד (שם הפרשי ההצמדה פטורים ממס).

בחלק מהאפיקים קיימות אפשרויות מילוט אחת לשלושה חודשים. לחוסכים הסולידיים מומלץ לבדוק אם לשים שם את הכסף, ולקבל תשואה גבוהה יותר תמורת ויתור מסוים על הנזילות.

והערה על קרנות ההשתלמות שעלו מחדש לכותרת בעקבות הצעת משה כחלון לנצל את ההפקדות השוטפות (הפטורות ממס) לתשלום המשכנתאות לזוגות צעירים הקונים דירה ראשונה. קרנות ההשתלמות הינן אפיק ההשקעה המשתלם ביותר בישראל. מדובר באפיק היחיד שהרווחים בו פטורים ממס. מי שמחזיק בקרן השתלמות ואינו רעב ללחם, מומלץ להיאחז בקרן ולנצל מדי שנה את תקרת ההפקדה המרבית.

הדברים נכונים שבעתיים למי שמחזיק בקרן "נזילה", שהוותק שנצבר בה עולה על שש שנים ושהכסף שנצבר ניתן למשיכה ללא מס. מי שלא מסוגל להתאפק וחייב להחליף רכב, אינו חייב למשוך את הכל אלא להסתפק במשיכה חלקית. במקרה זה יתרת הכסף תהיה אומנם פטורה ממס, אבל כבר לא ניתן יהיה להפקיד בה כספים חדשים.

ויש השואלים מה לגבי השקעה ישירה בבורסה או אפילו על השקעה במט"ח. אלה אפיקים ברמת סיכון גבוהה, אף על פי שיועצי השקעות יפציצו אותנו בתזות שלפיהן "רמת המכפילים סבירה" (היחס בין שווי החברות לשיעורי הרווחיות). אחרי שמדדי המניות העפילו השבוע לשיא של 1530 נקודות, ספק אם הבורסה היא הזירה המתאימה לשונאי סיכון.