אל נא תיקחו את התרבות מהשמאל. הנה, תקום ממשלה חדשה, בין משרדיה גם משרד התרבות, ותישמע בצדק הדרישה לסייע לאמנויות תוך תשומת לב ליצירה בעלת מסרים לאומיים. האמנויות שמבוטאות במילים, כגון ספרות ותיאטרון, הרגיזו מעט חוגים לאומיים בישראל. הדבר המקומם ביותר היה הרגשת החסימה שממסדים הקשורים באמנויות היפות מעמידים בפני יוצרים שאינם יכולים להציג תעודת שמאלן בתוקף.
לא ניתמם, החסימה קיימת. הגילוי כשלעצמו איננו מזעזע לגמרי. לכן, מיד אחרי הורדת מחירי הדירות (זה ייקח שבועיים לפחות) תתפנה הממשלה למשימות אחרות. אחת מהן היא לשנות את יחסי הכוחות בתרבות ולפתוח את המשאבים והמבצרים של האמנויות היפות גם ליוצרים העומדים לימין ישראל.
אני בעד, אבל כדי לעשות דברים חדשים, לא צריך להרוס מה שכבר עשוי. עיסוק באמנויות הוא אורח חיים המתחיל בהקרבה חסרת סיכוי של אמן וסופר מגיל צעיר, בידיעה שיש לו סיכוי של אחד למאה לבלוט, וסיכוי של אחד לרבבה להגיע להכנסה. התרבות תלויה, לפני הכל, באמנים האלה, בכישרונם ובלהט שלהם, אבל חשוב להבין שהיא תלויה לא פחות בשני גורמים נוספים: מנהלי תרבות וקהל תרבות.

מנהלי תרבות חיוניים לתרבות. כאן נמצא כוחו הגדול של השמאל בתרבות, ולאו דווקא בכישרון יצירה עדיף. מדובר באנשים שבמשך עשרות שנים עמלים בהקמת הוצאות ספרים וניהולן, בהקמת מרכזי ועמותות תרבות ובהפעלתם, תוך קשיים כלכליים מייאשים, שכל רואה חשבון יאמר מולם: לסגור את העסק מיד.
את ההתמודדות הזו השמאל עשה ועושה במסירות אין קץ. יש להודות, גם במובן של אמירת תודה, שאם אפשר לעשות משהו בתרבות כיום, זה לא פעם תוך שיתופי פעולה עם מוסדות תרבות המזוהים עם השמאל. כל עוד אין לימין מוסדות תרבות משלו, אמני הימין נשענים על הפתיחות כלפי אמנות שקיימת במוסדות השמאל.
לכן, גם אם צריך לתקן עיוותים ולפתוח שערים נעולים, אל תפגעו במה שקיים. עשו חדש. עשו עוד.
צריך לעשות עוד גם בנושא הקהל. מדובר בהתנהגות בוחרי הימין. כדי להפוך ספר לרב־מכר צריך לקנות ממנו רק כמה אלפים. אם חצי מהעם הוא ימני, מדובר במיליוני אנשים. קנייה של שני ספרים בשנה מאת יוצרים הנחשבים לאומיים תהפוך שתי יצירות כאלה לבולטות בתרבות. שינוי ענק. להיות קהל של תרבות הוא מעשה תרבותי.
יש למשרד התרבות החדש מה לעשות. קיימים לא מעט גופי תרבות החופשיים מכפייה שמאלנית וצריך לסייע להם. אפשר לחנך לצריכה ביקורתית ומודעת של תרבות. יש איך לפעול, אבל צריך לעשות זאת נכון.
עד היום הכוונת התרבות לא הצליחה לממשלה הזו. דוגמה? לפני כשלוש שנים נקבע פרס בנושא היצירה הציונית, שבא לעודד אמנים שעל פניהם נסוך אותו חיוך סבלני של יוצרים מעונים המוחרמים על ידי הפרסים הקיימים בשל דעותיהם. ונחשו מה? מיד העניקו אותו שנה אחר שנה ליוצרים שמאלנים. היצירות הזוכות היו של יהושע סובול, של א.ב. יהושע ושל מאיר שלו.