תרגשות רבה אוחזת בי למשמע המילים ״ארז ביטון - פרס ישראל״. כמו רוח שמגיעה ומרגיעה, כמו יד מלטפת בשעת סערה, כמו שיר ערש של ינקות - כך היא שירתו של ארז ביטון עבורי.

כתלמידה בתיכון, לקראת בחינת הבגרות בספרות, נכפתה עלי תרבות זרה. כנערה צעירה שתאבה הייתה לכל מה שיש לרוח להציע, וכמי שאולצה למחוק את תרבותה וזהותה כדי להיטמע בפעולות שלישי ושישי בצופים, חיבקתי את התרבות הזרה שנכפתה עלי ושיננתי אותה היטב.

גם את ביאליק, שלא חיבב אותי ואת קהילתי המזרחית, שיננתי. הבגרות בספרות נחלקה לשני חלקים: חובה ובחירה. ארז ביטון נכלל בקטגוריה השנייה והזניחה מתוך התפיסה שיש תרבות שהיא חובה ואין בלתה, ויש אחת אחרת, זניחה יותר, שנערים ונערות בגיל 17 רשאים לבחור אם היא ראויה ללימוד או לא.

אינני מצטערת ששאפתי לקרבי את המלך ליר, דוסטויבסקי או עגנון. אני כן מצטערת שלא ידעתי אז שלגבי שירתו של ארז ביטון אין ולא אמור להיות סימן שאלה.
המחיקה המתמשכת של תרבות יהודי ערב, בעיקר בלימודי הספרות וההיסטוריה, זועקת לשמיים, ודורות שלמים עוברים את מכבש מערכת החינוך בלי שום הזדהות וזיקה לחומר הנלמד. בלימודי ההיסטוריה, למשל, מוקדש מקום רב לציונות ולעלייה האשכנזית בעוד הסיפור של התרבות והעליות של יהודי ערב בטל בשישים.

האמן מאיר גל המחיש בצורה ויזואלית מדויקת את המצב בצילומו "9 מתוך 400״, שבמרכזו ספר היסטוריה שתשעה עמודים בו הוקדשו לעליות ממדינות ערב ושאר 391 העמודים הוקדשו לעליות של יוצאי אשכנז. באבחת מצלמה הצליח מאיר גל להנכיח את היעדרו של ציבור שלם משיח הישראליות.

גם אם אבחר להתעלם מההשלכות של מערכת הבחירות האחרונה על בחירתו של ארז ביטון, הן לא ייעלמו ויש להתייחס אליהן. הציבור המזרחי הוכיח בבחירות הללו שהוא לא ישלים יותר עם הדרתו ועם ביטול תרבותו.

30 המנדטים של הליכוד הוכיחו שציבור זה הצביע לא בעד אלא בעיקר הצביע נגד: נגד יאיר גרבוז, נגד אמיר חצרוני, נגד יהושע סובול. הציבור המזרחי הצביע נגד ההגמוניה ונגד הגזענות שארוזה באריזה יפה ו״תרבותית״. אי אפשר היה להתעלם מהשיח המזרחי הרדיקלי בבחירות האחרונות, וזכייתו של ארז ביטון היא הסנונית הראשונה שלו. מעתה, התביעה להכרה ולתיקון העוול ההיסטורי היא הציר שעליו תיסוב החברה הישראלית החדשה. אם תימשך ההתנשאות, אם תימשך הפטרונות - יום הבוחר יגיע, ואיתו החשבון הפתוח.
בחירתו של ארז ביטון היא תיקון עוול היסטורי, ראשון מעוד רבים שצריכים לבוא בעקבותיו. כל ילד ראוי להכיר את שירתו המופלאה של איש רוח נדיר זה ולאמץ אותה אל לבו, כי ממנה, כדברי המשורר עצמו, תצמח הידידות:
"אתם
העוברים על פני ואינכם אומרים לי שלום הרי אינכם קיימים לדידי לכן,
כשתחלפו לפני אמרו לי שלום וכל אחד מכם יהיה ידידי"