הוא שוב בפאניקה: כמויות אדירות של סרכזות נוהרות לפורדו. העיירה בוערת. הערבים. השמאלנים. ברק אובמה. מני נפתלי. יד כולם במעל. געוואלד. הפעם זה לא יעזור לו. עוד קרוץ', עוד סיבוב בורג, עוד צהלת ״אמרנו לכם״ על מחסום איראני בדרך להסכם - הדיל בין ארה״ב והמעצמות (כולל צרפת, שמתנגדי ההסכם נתלו בה כאילו היא ״משלנו״) לבין איראן ייכנס מתישהו לשלב המעשי, שהוא הסרת הסנקציות.



בישראל ״נערכים״. ״גורמים בכירים״ אמרו לוואלה! כי ״ישראל נערכת ליום שאחרי ההסכם. כולל מיקוד גופי המודיעין בניסיונות להוכיח שאיראן מרמה ומפרה את ההסכם״. לידיעת גופי המודיעין: אין סיכוי שאי מי בעולם, פרט לג׳ו ביינר וחבריו, יקנה מנתניהו מידע מודיעיני בנושא איראן. ביולי, כאשר ההסכם יועבר לאישור הקונגרס, נתניהו יהיה קצין המודיעין שלהם. לטעמי הוא עושה שימוש נפשע - וודאי מוטה -במודיעין הישראלי. יותר נגד אובמה מאשר בעד ביטחון ישראל.



כל מי שמכיר קצת את ההתנהלות הוושינגטונית מבין שגם קונגרס לעומתי לא מסוגל לעצור את ההסכם ולטפל בעצמו בחוקי סנקציות חדשים. הממשל מצדו רואה בנתניהו שטינקר של המפלגה הרפובליקנית והגיב לאחרונה בכמה מהלומות נגד. בטוויטר הרשמי של המועצה לביטחון לאומי שיתפו בסוף השבוע בטור של פאריד זקריה, מגיש התוכנית השבועית cnn^ gps, שכתב ב״וושינגטון פוסט״: ״נתניהו טועה בתחזיות שלו לגבי איראן במשך 25 שנה... הוא צייר תסריט משולל מציאות לחלוטין. הקונגרס הצטרף אליו במסע הפנטזיה שלו, ומחא כפיים בהתלהבות כשהוא תיאר זו אחר זו דרישות בלתי ניתנות להשגה״.



ל״וול סטריט ג'ורנל״ הודלף דיווח על ריגול ישראלי תוך ניהול השיחות עם איראן והעברת המידע לרפובליקנים שנועד לטרפד את יוזמת אובמה. ״אחד האיומים הגדולים ביותר נשקף דווקא משירותי ביון של מדינות ידידותיות, דוגמת ישראל״, כתב מחבר המסמך שהודלף, וישראל הוגדרה בו כ״מערך מודיעין עוין״. גרינוולד ופישמן, החתומים על המאמר, סיכמו כי ״מנקודת המבט של ה־ nsa ושל גופי מודיעין אמריקאיים נוספים, ההכחשות של נתניהו כוזבות לחלוטין״.



תגובת (לשכת) נתניהו הייתה: ״מדינת ישראל לא מבצעת פעולות ריגול נגד ארה״ב״.



גם אם זה נכון, איש לא מאמין. הבעיה היא ש״ריגול״ היא מילה טעונה. אבל לגרום לחומרים לחלחל למערכות פוליטיות על ידי ״סוכני השפעה״ נחשב לפעילות מודיעינית מקובלת, וזה כנראה מה שעומד מאחורי הפרסום. אם היה מידע אמיתי, תסמכו על נתניהו שהיה מחצצר אותו לכל העולם ובני דודו הרפובליקנים.



התוצאות של פעילות נתניהו הרסניות: לא רק שהיא לא עצרה את ההתקדמות לקראת ההסכם, היא גם שינתה את ההתייחסות לפרשת פולארד, שמאייטם הומניטרי חזרה להיות סיפור בגידת סוכן יהודי, ודחקה לקיר הזהות הכפולה את כל יהודי ארה״ב, בייחוד את העובדים במערכות הממשל ובמערכות ביטחון רגישות.



מילא התעלולים המודיעיניים, אבל במערכת הביטחון בישראל יש תרחיש מאיים נוסף בקשר להסכם הגרעין: ״לחתימה על ההסכם יש השלכות תקציביות ומבצעיות



משמעותיות על תוכנית העבודה שצה״ל אמור להשלים עד יוני. במילים אחרות: הצבא וגופי הביון מחדדים את היכולות המודיעיניות והמבצעיות לקראת האפשרות שתתקבל ההחלטה לעצור את האיום הזה בכל נקודת זמן״.



בגרסת אמיר בוחבוט בוואלה!, או בגרסתו של אלכס פישמן פרשן ״ידיעות אחרונות״ לענייני צבא וביטחון: ״מדינת ישראל נערכת לאפשרות של מבצע תקיפה רחב היקף באיראן שימנע ממנה להפוך למדינת סף גרעינית״.



זהו ביבי



וזה בדיוק הזמן והמקום לומר - די כבר לדחלל את איראן. מעולם, אבל מעולם לא הייתה ואין כיום אופציה אמיתית לתקיפה צבאית של אתרי הגרעין באיראן. פה ושם החדירו תולעת מחשבים, פה ושם דפקו משלוח חומרים או רכיבים, פה ושם נהרג מדען גרעין - שום פעולה מסוג זה לא שינתה את ההתכוונות ו/או את היכולת האיראנית. האמריקאים אכן עשו שימוש דיפלומטי באיום ה״תחזיקו אותי״ של ישראל המשוגעת, גם כאשר אף אדם סביר לא התייחס לאיום הזה ברצינות. ההגבלות על שיווק הנפט, האמברגו על הסחורות וסגירת השווקים והצינורות הפיננסיים היו הרבה יותר יעילים.



ולא, זה לא נתניהו שדחף את המערב. אובמה ושות' הם שוורים גדולים ויודעים לקדם את האינטרסים שלהם גם בלי שהזבוב שיושב על קצה הקרן שלהם ידווח ״חרשתי״.



הפאניקה שמתזזת את מתנגדי ההסכם בישראל היא לאו דווקא היכולת הגרעינית של איראן. ודאי לא האיום להשליך פצצה על ישראל. מה שמבעית את נתניהו ושות׳ הוא הרהביליטציה של איראן ומיצובה כמדינה לגיטימית. וגרוע מזה, הכרה בכוחה כמעצמה מזרח תיכונית. איראן היא לא כוס התה של אף אחד, אולי כוס התרעלה. אובמה, שמשחק בריאל־פוליטיק ולא בהזיות נוסח נתניהו, לא יכול להתעלם מכך והוא מכלכל את מהלכיו בהתאם.



הביעות הנוסף: הנשיא חסן רוחאני קרא בספטמבר 2013 לפירוז המזרח התיכון. האיש של רוחאני, חוסיין מוסיוואן, אמר בספטמבר 2014 כי הסכם הגרעין האיראני ״יהיה בסיס לאג׳נדה מקיפה של פירוז המזרח התיכון״. המשתמע מן ההסכם יהיה דרישה עולמית מישראל להצטרף לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני - שאיראן אגב חתומה עליה.



מסתבר שלא רק נתניהו בפאניקה. גם אהוד יערי. במשדר לקראת ההסכם המתגבש חרג יערי מהמשבצת שלו ואמר שלדעתו הסכם הגרעין מחייב ממשלת אחדות. על מה ולמה? למה לא לתת לנתניהו להיחנק עם הסיכוי שההסכם יצלח? בארה״ב מפיצים מתנגדי ההסכם סרטוני זוועה אפוקליפטיים וסיפורי צ׳מברליין והיטלר על פי מיטב הרפרטואר האפוקליפטי. בישראל זה עבד. בארה״ב יש - על פי סקר 70% - cnn תומכים בהסכם. גם אצלנו יש כ־70% תומכים בהסכם של שטחים תמורת שלום. למזלנו הרע לנו יש את ביבי, להם יש את אובמה.



וכך, אחרי שהחריב את יחסי ישראל-הבית הלבן, אחרי שהרעיל את המרקם היהודי בתוך ארה״ב, אחרי שבזבז מיליארדים על תקיפה שלא הייתה ולא תהיה, מצא הקופירייטר המכונה ראש ממשלת ישראל את ההברקה היומית שתחסל את איום השואה: ״איראן־לוזאן־תימן״. כאילו אובמה ושות׳ מסייעים לאיראנים להשתלט על המזרח התיכון. המצחיק הוא שהסלוגן הזה משווק תוך כדי מתקפת המפרציות בתימן בסיוע ארה״ב, אבל היי, זהו ביבי, האיש והאוטובוסים. לא ברור אם היגיון דמגוגי קר הניע אותו לאותה אמירה אומללה, או זו הפרנויה המבעבעת שלפתע התפרצה, העיפה את המכסה וגלשה מעבר להגינות ולהיגיון.



בעניין האוטובוסים, אגב, מגיע לציבור להיות מדווח על הסיפור האמיתי מאחורי ההסרחה. במסגרת מאמץ הבחירות של המפלגה הערבית המשותפת הוסעו סטודנטים אזרחי ישראל מאוניברסיטאות בגדה ובירדן להצבעה ביישוביהם. כשעברו האוטובוסים במחסום ראו אותם גם חיילי צה״ל, גם אנשי המינהל האזרחי וגם עובדי שב״כ. אין לי מושג מי מבין השלושה העביר את ה״אינפורמציה״ הזאת ובאיזו רוח, ללשכת רה״מ. כלומר, למטה הבחירות של הליכוד. הקורא מוזמן לשפוט מי מבין שלושת הגופים, צה״ל, מינהל או שב״כ, עובד צמוד לראש הממשלה. וזה בערך תחום השיפוט של הציבור לגבי האורח שבו ראש הממשלה עושה שימוש בחומרים מודיעיניים לצורכי מפלגתו כאן, או מפלגתו של שלדון אדלסון בארה״ב.