שבוע בלבד חלף מאז השבעת חברי הכנסת, וכבר מיהרו הזריזים שבהם להגיש מספר הצעות חוק. את המקום הראשון במדד הפופוליזם תופסת בשלב זה הצעת החוק של ח״כ גילה גמליאל (הליכוד) להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.
על פי הצעת החוק של גמליאל, בנק הפועלים ייפרד מישראכרט, דיסקונט והבינלאומי מוויזה כאל ולאומי מחברת לאומי קארד והכל בתוך חמש שנים.
ההצעה נועדה להגדיל את התחרות על האשראי ולגרום להוזלת העלויות למגהצי כרטיסי הפלסטיק. לזכותה של גמליאל ייאמר שהיא מתמידה ביוזמתה. גם בעבר הגישה הצעה בנדון, שנכשלה בגלל התנגדות בנק ישראל והאוצר.
ההצעה נועדה להגדיל את התחרות על האשראי ולגרום להוזלת העלויות למגהצי כרטיסי הפלסטיק. לזכותה של גמליאל ייאמר שהיא מתמידה ביוזמתה. גם בעבר הגישה הצעה בנדון, שנכשלה בגלל התנגדות בנק ישראל והאוצר.
מה שמדאיג הפעם הוא שהמהלך לא נתמך רק על ידי חברי כנסת הזויים אלא גם על ידי שר האוצר המיועד משה כחלון, שצירף אותו לתוכנית הרפורמה שלו במערכת הבנקאית. אם זה יקרה, מדובר במהלך נמהר, שלא רק שלא יועיל לנו אלא יזיק, כשם שסיפור ההפרדה של קופות הגמל מהבנקים נגמר לפני עשור.
ועדת בכר המליצה לנתק את הקופות והקרנות מבעלות הבנקים בעילה של הפחתת הריכוזיות, הגדלת התחרות ופיתוח שוק אשראי חוץ־בנקאי. מטרת העל, להוזיל את העלויות ללקוחות, נכשלה כישלון חרוץ.
דמי הניהול לא רק שלא ירדו אלא הוכפלו. הריכוזיות במערכת הפיננסית נדדה לחברות הביטוח, שחייבות להזמין את ד"ר בכר להגדיל משואה ביום העצמאות. כישלון המהלך אילץ חברי כנסת, ובהם חיים כץ, למזער נזקים ולהכניס את דמי הניהול לפיקוח.
אם בכל זאת המהתלה הפיננסית המוצעת תצא אל הפועל, יש לקוות שהפעם ייאסר על חברות הביטוח לרכוש את חברות האשראי. אם כך, סביר להניח שאת ״הסחורה״ ירכשו קרנות השקעה פרטיות זרות או מקומיות כמו קרן אייפקס (ההיא מתנובה).
גופים אלה יציעו עבור חברות כרטיסי האשראי מחיר נמוך ככל שניתן, אבל הבנקים ינסו למקסם את המכירה. כך או אחרת, בסופו של דבר ירצו הקונים להרוויח, ולכן את עלויות העסקה, כמו הריבית, יגלגלו על הלקוחות.
במניין העלויות יש לכלול לא רק את מחיר העסקה אלא גם את גיוס מקורות ההון מהבנקים לצורך מתן האשראי. מי שחושב שהגופים החדשים ילקקו דבש - טועה. הפעלת חברת אשראי אינה משחק ילדים.
אין זה המקרה שלקוחות נפגעים כתוצאה מ״רפורמות״. כשהותר ליזמים פרטיים להפעיל מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים, העמלות התייקרו בעשרות אחוזים בהשוואה לכספומטים הבנקאיים.
נזכיר, למי שכבר שכח, כי לפני 18 שנים ניסה הבנק הבינלאומי להקים חברת כרטיסי אשראי עצמאית (אלפא קארד). הבנק נכשל כישלון מפואר ונאלץ, בבושת פנים, למכור את פעילותה לבנק לאומי.
וקיים גם העניין של חופש העיסוק. אם את המניע של ניתוק הקופות וקרנות הנאמנות מהבנקים עוד ניתן להבין בגלל ניגודי האינטרסים בניהול ההשקעות, בחברות האשראי אין ניגוד שכזה והן מהוות חלק מפעילות הליבה של הבנקים. בשום מקום בעולם אין איסור על בנקים לפעול בתחום כרטיסי האשראי. ישראל הפכה למעבדת ניסויים פיננסיים גלובלית. אז הגיע הזמן ללמוד את הלקח.
חשוב שבנק ישראל יצעק את עמדתו השוללת את המהלך. חיוני שלמחנה המתנגדים יצטרף גם נתניהו, המתיימר לחזור לתפקיד המבוגר האחראי בנושאי כלכלה.