פרומו אחד של תוכנית תחקירים הטריף השבוע את המערכת הצבאית ואת אמצעי התקשורת. התוכנית "עובדה" התהדרה בחשיפת פרטים חדשים לכאורה על אודות תקרית הנגמ"ש בקרב בשכונת שג'אעייה, שהתרחשה במהלך מבצע צוק איתן וגבתה את חייהם של שבעה לוחמים. מיד לאחר ששודר הפרומו, שהבטיח עדויות של שני מפקדים ועוד לפני שעלתה התוכנית לאוויר, מיהרו ערוץ 10 ו"ידיעות אחרונות" לפרסם תחקיר משלהם, ובו עדויות של לוחמים שהשתתפו באותו קרב.

אולם התחרות האומללה הזאת על הראשוניות איבדה פרופורציה כשבאמצע נמצאות המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן - ובהן בני משפחתו של החייל אורון שאול, שאפילו קבר לעלות אליו אין להם.

בסופו של יום, המידע שעליו נאבקו אמצעי התקשורת לא חידש דבר, ובחלק מהמקרים פורסמו ידיעות לא נכונות, שאילצו את דובר צה"ל להוציא הודעת הבהרה על פרטי התחקיר, שאמור היה להישאר חסוי ושנמסר עד היום רק לבני המשפחות ולכתבים צבאיים.

את הסיפור המלא על השתלשלות האירועים קיבלו לפני כחודשיים כל הכתבים והפרשנים הצבאיים מפיו של אלוף פיקוד הדרום, סמי תורג'מן. על פרטי התחקיר חל איפול מלא ומוחלט מטעם דובר צה"ל, אולם אין כתב צבאי או פרשן שלא יודע בדיוק מה קרה שם. ובכל זאת, מדוע תחקירן של התוכנית "עובדה" הטריף את המערכות? התשובה פשוטה: כי מה שמותר לו, אסור לאלו שיודעים.

עמרי אסנהיים, כתב "עובדה", שלא עובד באופן ישיר מול דובר צה"ל, אסף את המידע פיסה אחר פיסה. במקביל, דובר צה"ל ניסה להפעיל מכבש לחצים כדי למנוע את שידור הכתבה, אולם ללא הועיל. מערכת התוכנית החלה בשידור פרומואים לקידום הפרק, מערכות התקשורת נלחצו והורו לכתבים הצבאיים לשפוך על הדף את כל המידע שיש ברשותם.

בהמשך פרסם ערוץ 10 מידע שגוי על פרטי התחקיר הנוגע לזיהויו של אורון שאול ז"ל, ולפי הכתב הצבאי אור הלר, הופעל במקרה זה נוהל חניבעל. מוזר, הלר ישב איתנו בתדריך ושמע את דבריו של האלוף תורג'מן. המושג "נוהל חניבעל" לא הוזכר שם. הלר ספק הוטעה ממקורותיו, ספק טעה. דובר צה"ל פרסם הבהרה, אולם ערוץ 10 בחר להתעלם ממנה.

גם ב"ידיעות אחרונות" נבהלו מהפרומואים ל"עובדה", ושלחו את הכתב רותם אליזרע ללקט עדויות. מוכשר ככל שיהיה, גדול המרחק בין הכתבה של אליזרע לבין התחקיר של תוכנית הטלוויזיה, אולם זה לא הפריע ל"ידיעות אחרונות" להתפאר בחשיפה לא נכונה ורצופה בשגיאות. זאת ועוד: ביום המחרת המשיך העיתון לעסוק בסיפור, עם דרישתן של משפחות עלומות שם לתשובות מצה"ל.

דובר צה"ל, שבדרך כלל שולט ברוב רובו של המידע שמתפרסם בהקשרים צבאיים בכלי התקשורת הישראליים, טעה כשהחליט להשאיר את פרטי התחקיר חסויים. טוב היה עושה לו היה בוחר לקחת את השליטה באירוע לידיו ומאפשר לכתבים ולפרשנים הצבאיים לפרסם את אשר הם יודעים ממקור בכיר על מה שאירע באותו לילה בשג'אעייה, כמובן בכפוף לצנזורה.

במקביל, הצבא ביקש ממשפחת שאול לא לשבור את חומות האיפוק שהפגינה עד כה, וזו נענתה לבקשה בחיוב. המחיר ששילמו כבד, והבטן שלהם מלאה. הם נקרעים בין העדויות החדשות שעולות וסימני השאלה לבין חוסר הוודאות על מה שעלה בגורל גופתו של בנם, שמוגדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע.

ביום ראשון הקרוב תשודר כתבתו של אסנהיים. ספק אם נקבל בה מידע משמעותי על אודות אותו לילה קשה, אולם עד אז לבטח יצאו ממערכות התקשורת עוד תמונות, עוד עדויות ועוד זעקות של משפחות שכולות שרק מבקשות שיניחו להן באבלן הכבד.