כפר אדומים, יישוב גדול בין ירושלים ליריחו, יושב סמוך לכביש מספר 1 ומחבר את בקעת הירדן עם מרכז הארץ. היישוב עלה על הקרקע לפני כ־35 שנה, ומאז פרח והתבסס. בשנות קיומו גם הצליח להקים לו צאצאים: היישוב אלון במזרח ונופי פרת במערב. כולם חוקיים ומאושרים, ובהם גרות מאות משפחות, דתיות וחילוניות.
גדלתי בכפר אדומים. משפחתי הגיעה ליישוב כשהיה בן 3, ומאז היא שם. אחי ואחיותי הקימו את ביתם שם, וטוב להם. אחד מהיתרונות המשמעותיים של המקום הוא שאין הוא גובל בכפרים ערביים. זה טוב כי האיום הביטחוני נמוך בהרבה מזה שחווים אותו תושבי רוב היישובים היהודיים ביהודה ושומרון. זה טוב כי המואזין לא מעיר אותם בארבע וחצי לפנות בוקר, ושנתם שקטה ורגועה. יש בתים שבהם אפילו לא נועלים את הדלת.
האיום המשמעותי ביותר על כפר אדומים ותושביו מגיע מכיוון הבדואים. מדובר באוכלוסייה שיושבת באופן בלתי חוקי בכפרים פיראטיים בצדי הדרכים, ומזמן שכחה מה הם נדודים. הטרנספורמציה שעברו שבטי הנוודים הללו - ממקור לסיפורים רומנטיים לאור המדורה, למקור לסיוטים של משפחות שכולות, שיקיריהן נרצחו על ידי בדואים מהסביבה - התרחשה תוך עשורים ספורים.

עבר זמן עד שגם היהודים הבינו שהבדואי אינו נווד על גמל, אלא פלסטיני שמשתמש בתדמית השקרית שלו כדי להשתלט על אדמות באופן לא חוקי בסיוע האיחוד האירופי, ולעסוק בפעילות טרור.
כשהייתי קטנה, בית הספר בכפר אדומים היה שולח את תלמידיו למסיק זיתים בכרם הגדול מול מישור אדומים. מיד לאחר סוכות אנחנו, הילדים, היינו מביאים טייפ גדול עם קלטות של גידי גוב ומדונה, ומוסקים ומוסקים, עד שעלו יבלות בידינו. טונות של זיתים היו בכרם, ובלילה, כשהיינו הולכים לישון, היינו עוצמים עיניים וממשיכים לראות זיתים ירוקים ועלים כסופים.
כיום לאגודה השיתופית כפר אדומים אין כרם אלא חלקות פרטיות של חברים. למוניבן ארי, אחד ממייסדי הכפר ומי שהיה בעבר מזכ"ל אמנה, יש כיום 90 דונם, ובהם אלף עצים. הוא נטע את הכרם שלו לפני 32 שנה, ומלבד הפסקה בתקופת האינתיפאדה השנייה, שבה ההתנכלויות לו ולכרמו היו מעבר למה שיכול היה לשאת - הוא מטפל בעציו באהבה ובשקדנות אופיינית.
אבל מאז תום האינתיפאדה לא שקטה הארץ. הבדואים ממשיכים לחבל ככל שהם יכולים בכל הבא ליד: במערכות המים, בפנלים הסולריים, בגדר, במערכת האזעקה, בעצים. בהתחלה היה בן ארי מתלונן בפני המשטרה ובפני המינהל האזרחי, אבל מעולם לא ננקטו פעולות ענישה כלשהן נגד הפורעים, גם כשהיו ראיות עובדתיות מוצקות נגדם.
גם לבעז עידו, תושב אלון, מייסד ומנהל אתר התיירות "ארץ בראשית", יש כרם סמוך לשטח של מוני, וגם לו מתנכלים הבדואים. בשבוע שעבר עקרו לו 233 עצים. חקלאי כפר אדומים רואים בזה פשע שנאה מאורגן, "זהו עוד מהלך בתוכנית שלהם לגרש אותנו מכאן וליצור רצף התיישבותי מיריחו לירושלים. הם תוקפים באזור E1 ובכביש מספר 1. זה מתוכנן, זה יזום, וזה בא מהחלונות הכי גבוהים ברשות הפלסטינית".

"חוסר האכיפה של משטרת ישראל משמעו חוסר הרתעה״
אם נשנה את זהות השחקנים, כלומר, במקום "בדואים" הייתי כותבת "מתנחלים מיצהר", ובמקום "בעז עידו" הייתי כותבת "חקלאים ערבים׳/ לזו היה מד דציבלים שהיה עומד בווליום הצעקות. "פשע שנאה", היו זועקות הכותרות, ובכל תוכניות הרדיו היו מעלים לשידור את הפלסטינים הנגזלים. בכירים לשעבר בשב"כ היו נשאלים מה ניתן לעשות נגד נוער הגבעות הזה, ואם יש לו מנהיג, ומדוע אין מערכת המשפט מפליאה מכותיה בו. מפקד מחוז ש"י במשטרה היה מתראיין בחדשות ערוץ 2 ומספר שכבר ניתן לומר שיש קצה חוט המוביל אל החשודים, ושאחד כבר הושם במעצר מינהלי.
אבל הסיפור שונה. התנכלות לחקלאים יהודים אינה "סיפור". היא לא חלק מהאג׳נדה, לא של התקשורת וכנראה גם לא של המשטרה. לפני כשבועיים חיבלו ב־50 מטר מהגדר של עידו, וכשזה בא להתלונן במשטרה נאמר לו, "אנחנו לא חברת השמירה שלך, תעזוב אותנו". במקרה אחר כשבא להתלונן, הוא התבקש להביא ראיות, שזהו, כמובן, תפקידה המובהק והבלעדי של המשטרה. כשתפס רועה בדואי על חם והביאו למשטרה, הוא שוחרר כעבור שעתיים. במרץ לפני שנה התפרעו הבדואים שגרים במאחזים בלתי חוקיים באזור ולאור יום הרסו 250 מטר גדר. בהתפרעות, שתועדה במצלמות וידיאו, הם פצעו שוטרים ושישה מהם נעצרו, אבל מעולם לא הועמדו לדין.
עידו הרגיש שהמשטרה הגדישה את הסאה. הוא כתב מכתב למפקד תחנת מעלה אדומים, שמפרט את השתלשלות האירועים ומסכם אותם בתחושה הקשה שהמשטרה מתרשלת בתפקידה. "חוסר האכיפה של משטרת ישראל משמעו חוסר הרתעה״. טוען עידו, ״רק בחסות כזו הם יכולים לעקור 233 עצי זית. הם לא מפחדים מאף אחד".
אובדן העצים כואב לעידו. מלבד ההפסד הכספי הגדול, מדובר בעצים שטיפח וגידל בזיעה רבה. אבל מעבר לכך, הכי כואב לו שהוא מרגיש מופקר. ממש כך. באלו המילים. הוא מרגיש שהוא צריך להכריח את המשטרה לעשות את התפקיד שלה: לשמור על החוק ולשמור עליו.
תגובת דובר מחוז ש"י: "משטרת ישראל פועלת כל השנה, וזה חלק בלתי נפרד מתפקידה לאכוף את החוק ולתת שירות לאזרח. תופעת הפגיעה בעצי זית לא חדשה בתחומי איו"ש והיא מטופלת ביד קשה, עם זאת צריך לזכור שמשטרת ישראל לא מציבה זקיפים על רכוש פרטי, וכי מחובתו של בעל הקרקע להגן על רכושו באמצעים השונים כמו כל בעל עסק. באירוע שבו נפגעו 120 עצים, ולא 233, נפתחה חקירה בתחנת מעלה אדומים והיא מטופלת.
"במהלך השנים 2014־2015 הוגשו חמש תלונות של בעל קרקע על נזק למטע הזיתים, אך התלונות הוגשו בדיעבד ולא בזמן אמת, דבר שמקשה על החקירה. למרות זאת משטרת תחנת מעלה אדומים עושה את כל המאמצים להגיע לחקר האמת כדי לשים את היד על מבצעי הנזקים. במהלך שנת 2014 נעצר על חם קטין בן 15 תושב הפזורה באזור, והוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט הצבאי".