האם ראש הממשלה יתערב במערכת הבחירות בארצות הברית? האם הוא יצדד במועמדים הרפובליקנים? ובמי מהם? האם יחסיו עם הילארי קלינטון יהיו טובים מאשר היחסים שיש לו עם הנשיא ברק אובמה?



האם נתניהו ינסה או ירצה לגבור על משקעי העבר הקשים בינו ובין משפחת קלינטון? הרי חלפו כבר כמעט 20 שנה מאז ניסה ביל קלינטון לסייע לשמעון פרס להביס את נתניהו וכבר כ־ 17 שנה מאז התייצב נתניהו לצדם של יו״ר בית הנבחרים ניוט גינגריץ׳ (״ג׳ון ביינר״ של פעם) והכומר ג׳רי פאלוול, מי שהובילו אז מהלכים פוליטיים נגד הנשיא הדמוקרטי המכהן, קלינטון.



כל מי שמתבונן בתפיסת העמדות בקמפיינים הפוליטיים בשתי המדינות – אמריקה הגדולה וישראל הקטנה – יודע שמדובר במחזה עלילתי, רב מערכות. גם סוף ההצגה כמעט מוכר. חלק מן השחקנים מעט השתנו, אחדים הורידו מסכות. יש שחקנים שמעבירים שרביט מבן משפחה זה לאחרת. יש בהצגה מי שרוצים להוריש את עמדת השליטה לצאצאיהם, אחרים מעבירים את השליטה לאחים. אך האלמנטים חוזרים על עצמם. חמולת השחקנים מכירה את הטקסטים, ואפילו את הוראות הבימוי כולם משננים בעל פה.



נתניהו ראש הממשלה בן ה־ 66 לא ינהג אחרת ביחס לפוליטיקה האמריקאית ולטיפוח הקשרים עם המפלגה הרפובליקנית מאשר כפי שנהג נתניהו ראש הממשלה בן ה־ 49 . איך אפשר לדעת זאת? אין לדעת בוודאות, אך מספיק להתבונן על הטיפול האישי שהעניק נתניהו למיט רומני הרפובליקני בקמפיין 2012 , ועל מערכת היחסים רוויית האינטרסים שהוא מטפח עם המנהיג השמרני של הקונגרס ביינר. בהערכה זהירה אפשר לומר שלנתניהו אין שום כוונה להזיז את השגריר הישראלי רון דרמר מתפקידו. אין לו גם שום כוונה לחמם את יחסיו הקפואים עם הילארי קלינטון. והעיסוק במועמדים הרפובליקנים השונים ובשאלה עם מי מהם יהיה לו הכי נוח לעבוד, לו אחד מהם ייבחר לנשיא בנובמבר 2016 , מעניין את נתניהו הרבה יותר מן השאלה החשובה מי יחזיק במינהל התכנון במשרד הפנים.



הפנים נשואות לינואר 2017 , אז ייכנס נשיא או נשיאה חדש/ה לבית הלבן. עד אז צריך ללכת על חבל דק. לסייע כמה שאפשר לרפובליקנים. להמשיך להסתכסך במידה סבירה עם אובמה באופן שיבצר עוד את הישגיו של נתניהו בעיני הציבור הישראלי. להלהיב את הקהילה היהודית האמריקאית בתחום התמיכה הצבאית, הכספית והמודיעינית בישראל. לעורר דעת קהל שם שתתבע מן הנשיא האמריקאי להפעיל את זכות הווטו באו"ם.



המטרה היא שהיחסים האישיים בין ראש הממשלה נתניהו ובין הנשיא אובמה לא יפריעו למיצובה של ישראל כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. כן לעולם חוסן. מי אמר שפוליטיזציה של היחסים בין המדינות באמת מזיקה לישראל?