לפני שנתיים, במסגרת תפקידי כמנכ״ל קונגרס יהודי רוסיה, פנה אלי חבר הקונגרס גרמן זכרייב, בעל הון יהודי־רוסי ונדבן, ושאל מדוע בישראל לא חוגגים את יום הניצחון על הנאצים? השאלה באופן מיידי גרמה לי להיזכר בסבא שלי, לב סולומונוביץ' גורביץ', שהתגייס מרצון לצבא האדום בגיל 42 כרופא צבאי והגיע עם היחידה שלו עד נירנברג, וכשחזר לרוסיה קיבל אותות גבורה והצטיינות. סבא שלי הוא רק סיפור אחד מבין מאות אלפי סיפורים של לוחמים יהודים שלחמו בגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, שאינם ידועים לציבור בארץ. אז מדוע באמת בישראל לא חוגגים את יום הניצחון על גרמניה הנאצית?
לימוד ההיסטוריה היהודית באמצעות ספר הספרים היהודי, התנ״ך, יוצר את התחושה שהמאורעות המכוננים הם נחלת העבר הרחוק, אבל המאה ה-20 היא אחת המאות החשובות בהיסטוריה היהודית. מלחמת העולם השנייה הייתה אולי המאורע הגדול ביותר בהיקפו ובהשפעתו על עתיד העם היהודי. מאורע המשתקף גם בחגי ישראל - כמו בפורים, ניצלנו מהשמדה; כמו בחנוכה, נחלנו ניצחון צבאי; וכמו בפסח, יצאנו לחירות, עם הקמתה של מדינת ישראל. אך בעוד ההצלה והתקומה שבאה בעקבותיה מצוינות באמצעות יום השואה ויום העצמאות, העם היהודי ומדינתו כמעט אינם מציינים את הניצחון הצבאי, שהיה ניצחון יהודי לא פחות משהיה ניצחון בעלות הברית.
כל ילד ישראלי מכיר את מספר הנרצחים בשואה. הרבה פחות מודעים למיליון וחצי הלוחמים, ל-250 אלף היהודים שנפלו בקרבות ולמאות אלפי מקבלי עיטורי הגבורה. ללחימה היהודית היה חלק מרכזי בניצחון: מיליון וחצי לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית, 500 אלף חיילים יהודים בצבא האדום בלבד, 200 אלף מתוכם נפלו במלחמה ו־160 אלף עוטרו בעיטורי גבורה. בצבא האדום שירתו גם גנרלים יהודים רבים, כ־300 במספר. מקרב הלוחמים היהודים בצבא האמריקאי היו 36 אלף שזכו לעיטורי גבורה. אחוז מקבלי העיטורים היה גבוה בהרבה מחלקם היחסי של היהודים בקרב חיילי הצבא האדום והצבא האמריקאי גם יחד.
היהודים לחמו לא רק בעבור מדינותיהם, אלא גם בעבור עמם. הלחימה היהודית הייתה גם חלק בלתי נפרד מההצלה. אנטולי שפירו, קצין הצבא האדום שפיקד על הגדוד ששחרר את אושוויץ, היה האיש שבמו ידיו פתח את שערי המחנה והודיע ליושביו ״הצבא האדום הגיע לשחרר אתכם״. אנטולי עשה זאת כחייל סובייטי וכיהודי, והסיפור שלו משקף יותר מכל את מהותה של הלחימה היהודית.
היהודים לחמו לא רק בעבור מדינותיהם, אלא גם בעבור עמם. הלחימה היהודית הייתה גם חלק בלתי נפרד מההצלה. אנטולי שפירו, קצין הצבא האדום שפיקד על הגדוד ששחרר את אושוויץ, היה האיש שבמו ידיו פתח את שערי המחנה והודיע ליושביו ״הצבא האדום הגיע לשחרר אתכם״. אנטולי עשה זאת כחייל סובייטי וכיהודי, והסיפור שלו משקף יותר מכל את מהותה של הלחימה היהודית.
70 שנה אחרי הניצחון על הנאצים, זו אולי ההזדמנות האחרונה להפוך את היום הזה ליום חג יהודי וישראלי. יום שבו הציבור הישראלי כולו יחגוג את הניצחון, שהוא במידה רבה ניצחון יהודי, על מי שביקשו להשמידנו. מלחמת העולם השנייה הייתה מלחמה שהלחימה ורוח הגבורה היהודית שבה ניתנות להגדרה בממדים תנ״כיים, גבורה של עם שנלחם על קיומו. חשוב שנזכור ונזכיר את הניצחון הזה של הרוח היהודית. לא רק בטקסים סמליים, בכנסת וביד ושם, אלא ביום חג יהודי שיצוין בבתי הספר ובכיכרות הערים. יום שבמהלכו נזכור את הניצחון היהודי ונציין אותו, למעננו ולמען הדורות הבאים.
הכותב הנו ראש מטה יום הניצחון ומנהל תוכניות בינלאומיות בקונגרס יהודי רוסיה