אני לא יודע אם זה עניין של תקופה, ווייב, צ'אקרה, הרגשה או וירוס עונתי, אך כרגע אני בנאחס. כל מה שחסר לי זה שלט על הראש, כאן מתגורר מנחוס, נא לא להפריע, תודה. אני גם מבקש מכל מי שעיניו בראשו, מוח בקודקודו ושהצלחתו חשובה לו, שיתרחק ממני, ולא יפנה אלי. שמראש יעבור לבא אחרי ברשימה. חפשו מישהו אחר בר' - אפילו רפאל איתן עדיף, האמינו לי שגם רפול במצבו, עשוי לשדר יותר הצלחה ממני.
 
רק בחודש האחרון הספקתי לא לעשות קמפיין, לא להגיש תוכנית טלוויזיה, לא לכתוב הצגה ולא הצטרפתי בקולי לשיר של זמר ידוע, שחשב שזה רעיון מצוין שאקליט בית משירו החדש. ואלה רק חלק מההצעות שהיו על השולחן, והתנדפו. אילו הדברים שתוכננו אכן היו קורים, היום הייתי עשיר ומפורסם, עובר לחיות בווילה עם בריכה בלוס אנג'לס, ונקרע מגעגועים לארץ. אבל נאדה. אני עדיין כאן. כלום לא התקדם. הכל כרגיל, כלום לא קורה פה. לא יודע לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא, אבל מעניין לאן עפות ההצעות שלא קורמות לא גידים ולא נימים, ומי לעזאזל מקבל אותן במקומי.
 
ולא שאני הצעתי את עצמי. לא לא. הם אלה שפנו, הם מודיעים בחגיגיות רבת רושם, דרור, חשבנו עליך, בחרנו בך, אנחנו רוצים אותך, יש לנו רעיון להטים אותך לפסטיבל בשווייץ, על חשבוננו, רק כדי שתחזור לארץ ותדווח ששווייץ איננה עוד מושבת קשישים בחזקת סניף של בית ראשונים, אלא מדינה תוססת ומגניבה.

אני כהרגלי מדגמן היסוסים ומשחק אותה בינוני להשגה, שוקל את ההצעה שקילה טקטית ומתקשר בחזרה אחרי שלוש דקות, תוך ניסיון לבלוע את ההתלהבות, ומשיב, שכן, יש מצב שאפסיק לשבוע את חיי המשמימים, ואטום על חשבונכם לשווייץ. ״יופי, אני ממש שמחה שענית בחיוב, אבל מי שאחראית על תחום שווייץ, טסה בבהילות לא־ רצות הברית, אז ניאלץ לדחות את זה בינתיים. נעמוד איתך בקשר״. לא עמדו.
 

אני מנסה לשכוח מהמפלה המוחצת בציריך, ומתקשר אלי בחור צעיר וססגוני. שלום דרור, בקרוב מתקיים פסטיבל הבירה באילת, וחשבנו שתנחה את הערב, אני צריך ממך הסכמה עקרונית כדי לגלגל את זה הלאה. אני לא יודע מה ההבדל בין הסכמה עקרונית להסכמה שאינה עקרונית, אבל הפעם שיחקתי אותה קצת פחות פריך להשגה, וחיכיתי 13 דקות בטרם נתתי את תשובתי הלגמרי חיובית.

לא יודע לאן הוא גלגל את שמי, אבל את הבירה שלי אני עדיין שותה באבן יהודה. ואז ניחתה עלי המכה הקשה מכולן - אתה מועמד להיות פרזנטור של מקרר בעל הפעולה הכפולה, הוא גם וגם. ובגלל שנחשפת ב״מחוברים״, שאתה ״גם וגם״, חשבנו שתעמוד ליד המקרר, ותגיד שאתה ממש כמו מקרר, גם וגם. בשלב הזה אנחנו מבקשים לדעת אם בכלל יש על מה לדבר.
 
חבר׳ה, אני אעשה מה שתרצו, אטוס לשווייץ, ארד לאילת, אצנח מלוסטרה עם בגדי עור ואגיד שאני לא רק גם וגם, אלא אני מסוגל להיות גם אך ורק. אבל תציעו משהו שבאמת קורה. כל הגישושים האלה כדי לגלגל את שמי, לבקש את אישורי ולבחון את תגובתי מפילים אותי אפיים, וגורמים לי עוול, כשאני רואה בעיני רוחי תהילה, כסף, ועוד שורות המתווספות לערך שלי בוויקיפדיה.

אז די, הרפו ממני, הניחו לי לנפשי. הפעם אני פונה אליכם - יוזמי פסטיבלים, מחוללי אירועים, מקימי פרויקטים ומפיקי קרנבלים - אל תפנו אלי, אל תבקשו ממני הסכמה, אל תתעניינו אם יש בי רצון, אל תגלגלו את שמי. אין לי עניין שתעבירו אותי ברכבת ההרים המאני-דפרסית, כששמחה מציפה אותי עם קבלת ההצעה ודיכאון משתלט עלי עם ביטולה. הניחו לי לחיות את חיי ללא תקווה לדברים שלא יקרו לעולם. תודה.
 
רק רגע, טלפון. הלו? כן. לצאת מתוך עוגה בלבוש של ליידי גאגא בבת מצווש? מממ, תני לחזור אלייך עם זה, רק תבטיחי לי שהפוסטמה לא תבטל ברגע האחרון, כי אני כבר קונה בגדי עור עם שתי פומפות.

חמש הצגות וסדרות שענת וקסמן תוכל לשחק בהן מעכשיו:
01״החברות האשכנזיות הכי טובות״ 
02 ״גזענות זה לא הכל״
03 ״גומרות הולכות שמאלניות ומתנשאות״
04 ״משפחה תל אביבית טובה״ 
05 ״קוויאר ועדשים אבל ממש לא מטבוחה ועלי גפן ממולאים״