נפאל, היושבת ברכס ההימלאיה, התברכה בנופים מרהיבים. שמונה מעשר הפסגות הגבוהות בעולם נמצאות בתחומה, ובראשן פסגת האוורסט, המתנשאת לגובה של 8,848 מטר מעל פני הים. יופי ההרים, עטורי שלג וקרחונים, הופך את נפאל ל״נוננה״ של שוחרי הטרקים ומטפסי ההרים בעולם. באביב ובסתיו שבילי ההימלאיה מתמלאים מטיילים המטפסים במעלה הנחלים אל מרגלות הפסגות.



נפאל התברכה גם בתרבות עשירה המשלבת בין התרבות הטיבטית לזו ההודית. אבל עם כל עושרה הטבעי והתרבותי, נפאל היא מהאומללות שבמדינות אסיה. עם הכנסה ממוצעת לנפש של כ־750 דולר בשנה, היא אחת המדינות העניות בעולם. הבעיה העיקרית בה היא היעדר תשתיות.



באופן אירוני, המדינה שהתברכה בשפע מים ובפוטנציאל הידרו־אלקטרי אדיר מתקשה לספק את תצרוכת החשמל שלה. בעיה אחרת שממנה סובלת נפאל היא היעדר כבישים: שליש מהאוכלוסייה מתגורר במרחק של לפחות ארבע שעות הליכה מכביש כלשהו, ורוב הכבישים אינם עבירים בעונות הגשומות. בהיעדר כבישים הממשלה מתקשה לספק שירותי חינוך, בריאות ותעסוקה לאוכלוסייה המנותקת.

בעשורים האחרונים התמודדה נפאל גם עם משברים פוליטיים, ששיאם היה במלחמת אזרחים שנמשכה יותר מעשור, ושבמהלכה ניתקו מורדים מאואיסטים אזורים רבים במדינה וניהלו מאבק מול הצבא. יותר מ־15 אלף איש נהרגו במלחמה הזאת, ויותר מ־150 אלף נעקרו מבתיהם. מלחמת האזרחים הסתיימה עם נפילת בית המלוכה הנפאלי בשנת 2006, ונפאל נדרשה לשלב את המורדים בתוך הצבא, לחלק מחדש את הכוח הפוליטי בין המפלגות העיקריות והמאואיסטים, ולחוקק חוקה חדשה כרפובליקה פדרלית ודמוקרטית. התהליכים הפוליטיים המהוססים מאטים את שיקומה הפוליטי של הארץ ומקשים על פיתוחה הכלכלי והחברתי.
מאז ביקורי הראשון בנפאל, באביב 1980, נשביתי בקסמה. יופיים של ההרים ועושרה התרבותי של הארץ הביאו אותי לשוב אליה עשרות פעמים. אך ככל שאני נפעם מהאנשים ומהנופים, אני תוהה אם נפאל תתגבר על משבריה, שרעידת האדמה הגדולה שהתחוללה בה היא האחרון שבהם.
הכותב הוא מנכ״ל "אדמה מסעות וטיולים"