יש בישראל מי שסבורים כי בזמן כלשהו, ישראל תמצה את מה שמכנים "הכרטיסייה", ותגיע למצב שבו כל תקיפה שתיוחס לה בסוריה או בלבנון תיענה בתגובה של חיזבאללה.



חסן נסראללה גם הצהיר על כך במפורש מאז חודש פברואר 2014, שבו, לפי הטענה, תקף חיל האוויר את ג׳נתא שבשטח לבנון ואף גרם לנפגעים בקרב חיזבאללה. לאחר שבינואר השנה יוחס לישראל החיסול של ג׳יהאד מורנייה בגולן, תקף נסראללה גם את שיירת גבעתי בהר דב.



התגובה על כל תקיפה המיוחסת לישראל עשויה להיות תלויה בתהודה התקשורתית שהיא תעורר. אין דין תקיפה ביום כשהיא מצולמת, כדין תקיפה בלילה שלא צולמה ושאין בה נפגעים, מה שמאפשר לסורים וללבנונים להישאר במרחב ההכחשה.



גם אם יחליט חיזבאללה להגיב על התקיפה שיוחסה לישראל בשבת, זה לא יהיה מיד. נדרש זמן להכין פעולת תגובה והוא גם לא ממהר. היעד המועדף מבחינתו יהיה אזור הר דב, שבו הוא מרגיש לגיטימציה לפעול, או אזור צפון רמת הגולן, החלק היחיד בגבול ישראל־סוריה שעדיין נמצא בשליטת אסד וחיזבאללה.



בתקופה הקרובה יצטרך צה"ל להקפיד על חתימה נמוכה בגבול הצפון ובעיקר בהר דב, שלא לייצר מטרות לחיזבאללה. בלי שיירות מינהלתיות מיותרות, כמו זו שהותקפה בתחילת השנה, או כל פעילות מובהקת ובולטת שתקרוץ להם.



הבעיה היא שההרתעה הישראלית מול חיזבאללה נשחקה בשנה האחרונה מאז מבצע צוק איתן. הארגון, שבמשך 8 שנים לא העז ליזום שום פעולה בגבול, כבר לא חושש להתחכך עם ישראל.
מי שירה שישה טילי נ״ט על שיירת גבעתי התכוון להרוג לא מעט חיילים ולא חשש מהתגובה הישראלית שתבוא בעקבות המהלך.
זה לא שחיזבאללה מעוניין בעימות עם ישראל. להפך, הוא ממש לא במצב להיכנס לעימות כזה עכשיו. אבל הוא שוב מעז ללכת על הסף ומגדיל את הסיכוי ששני הצדדים יגיעו לעימות ששניהם אינם רוצים בו.