היועץ המשפטי בישראל, כך מגלה המחקר, קנה לעצמו סמכויות חריגות שמאפשרות לו לכפות את דעתו על שרי הממשלה. זאת בניגוד גמור למקובל במדינות כמו בריטניה, קנדה, גרמניה וארצות הברית, בניגוד לוועדות אגרנט ושמגר שבחנו את העניין, ותור סתירה לעקרונות המנחים את החשיבה המדינית והדמוקרטית.

ממשלת ישראל ה־34 תושבע בקרוב בתום מערכת בחירות ארוכה שבה חודדו העמדות של המפלגות המתמודדות. לאחר שיסתדרו לתמונה המסורתית והמולת הטקס תישכח, יפנו השרים המחויכים למשרדיהם החדשים. הם יתחילו ללמוד את הנושאים המקצועיים כדי לקדם את מדיניות הממשלה במשרדם.
ואולם לבירוקרטיה הישראלית כללים משלה. גם אם הממשלה ושריה מעוניינים בקידום מדיניות, חברתית־כלכלית או ביטחונית, היא צפויה להיתקל בחסמים. הראשון שבהם: ייעוץ משפטי לעומתי שעלול לטעון כי מדיניות הממשלה ושריה אינה סבירה בשל חילוקי דעות ערכיים. באורח פלא, ובלי שקיימת לכך הסמכה בחוק, הייעוץ המשפטי בישראל יכול לפסול החלטות מדיניות המבטאות את השקפת עולמה של הממשלה הנבחרת, ולפגוע ביכולת קבלת ההחלטות של מי שאמונים על כך - שרי הממשלה.

ב־2011, במהלך המחאה החברתית, הובילה ממשלת ישראל לחקיקת ״חוק הווד״לים״. חוק זה הביא להקמת ועדות לדיור לאומי כדי לאשר תוכניות בנייה באופן מזורז. אולם היועצים המשפטיים החליטו שהעברת הסמכויות לוועדה אינה חוקית. הם טרפדו את מדיניות הממשלה, לתפארת משבר הדיור.
גם פרויקטים שהושקעו בהם מיליארדים, כמו קו הרכבת לירושלים, נתקעו בשל חוות דעת משפטיות שנויות במחלוקת. רק לאחרונה מנע היועץ המשפטי לממשלה מינויים חדשים בצמרת המשטרה, למרות תחנוניו של השר לביטחון פנים, שעמד על כך שהאזרחים נפגעים מהמצב הנוכחי, וזאת בשל ״חוסר הסבירות״ שבמינוי בתקופת בחירות.
מי שעמדו על השיתוק שיוצרים יועציה המשפטיים של המדינה היו חברי ועדת טרכטנברג. הם קבעו שיש למצוא את הדרך לחזק את הדרג המקצועי קובע המדיניות בתהליכי קבלת ההחלטות. אולם בישראל אין מי שקורא ליישום המלצות אלו ועוקב אחר קידומן. יתר על כן, מי שתומך בשינוי מבני מהותי או אפילו טכני במערך הייעוץ המשפטי לממשלה מתויג מיד כאויב הדמוקרטיה, המבקש לפגוע בשלטון החוק.
מכאן נובעת חשיבותו הגדולה של מחקר שנערך ב״פורום קהלת״ ואשר פורסם בימים אלה. המחקר מראה כי המקרה הישראלי חריג בכל קנה מידה. היועץ המשפטי בישראל, כך מגלה המחקר, קנה לעצמו סמכויות חריגות שמאפשרות לו לכפות את דעתו על שרי הממשלה. זאת בניגוד גמור למקובל במדינות כמו בריטניה, קנדה, גרמניה וארצות הברית, בניגוד לוועדות אגרנט ושמגר שבחנו את העניין, ותוך סתירה לעקרונות המנחים את החשיבה המדינית והדמוקרטית.
צמצום סמכויות היועצים המשפטיים והשבתן למקובל בדמוקרטיות הוא צו השעה. ראוי שכל מי שהאינטרס הציבורי עומד בראש מעייניו יפעל ברוח מסקנות ועדת טרכטנברג להשבת יכולת הפעולה לרשות המבצעת, כדי שתוכל לפעול באופן מקצועי, מהיר ויעיל, תוך שמירה על החוק ולרווחת אזרחי ישראל.