רבותיי, אני לא יודע אם אתם עוקבים אבל ביממה האחרונה זרם הידיעות, הכתבות, והסקופים נופלים עלינו בקצב מסחרר מידי, שלא לדבר גם על דוח מבקר המדינה. זה הכל יחד חתיכת 'סמטוחה' שלא תאומן. 
לפני שנתחיל ב'סמטוחה' יש לי איזה חוב, כשאמצעי התקשורת נדרשים להתנצל או לתת הבהרה הם נלחמים בחירוף נפש לא לעשות את זה כי זה "פוגע" בתדמית שמפורסם משהו שאינו נכון. אז אני הולך לעשות משהו חריג שנוגע לדברים שאמרתי. אני הולך לעשות גם תיקון, גם הבהרה וגם התנצלות. זה נעשה ברוח טובה, לא ברוח של עורכי דין אלא להיפך, בעקבות שיחה שהייתה לי עם ד"ר מירב אלוש לברון. היא וגדי יברקן, אחד מהפעילים של הקהילה הישרא-אתיופית, כתבו מאמר ביום שני בבוקר בעיתון הארץ. פתיחת המאמר הזכירה לי מילה במילה את פתיחת התכנית שלי ביום ראשון. אז אתם יודעים לפעמים אני עוקץ ואמרתי ביום שני שקראתי את המאמר ונראה לי שכשמעתיקים מאמר מין הראוי לתת קרדיט לזה שאמר את הדברים. 
ד"ר לברון מאוד נפגעה מדבריי, אני מניח שבצדק, אחרת היא לא הייתה כועסת עליי. והיא רצתה אפילו להראות לי באמצעות מיילים, שהיא כתבה בשבת את המאמר שלה כך שהדברים שלי יצאו לא בסדר (אני לא יכולתי לדעת מתי היא כתבה את דבריה). היא אישה מקסימה והייתה לנו שיחה נעימה מאוד. אז היא לזאת ובהתאם לכך אני גם מתקן, גם מבהיר וגם מתנצל על הדברים שאמרתי ואני מוכרח לומר (ואמרתי את זה גם לה אתמול) שאני שמח שישנם עוד אנשים שחושבים כמוני בנושאים חברתיים וכותבים על זה מאמרים.

יצאה ידיעה באתר של גלובס, "פרשת רונאל פישר קופצת עוד מדרגה: קבלן גדול נעצר בחשד לשוחד, שני שופטים חשודים" (הידיעה בגלובס מתבססת על ידיעה שדווחה בגלי צה"ל). אתמול כשדיברו על איש עסקים שמעורב בפרשה כל המדינה ידעה שזה עופר נמרודי ואז אישרו לפרסם את שמו. עכשיו אסור לפרסם את שמה של הפרקליטה הבכירה שקשורה לפרשה. אני חותם לכם עכשיו, כל מי שעוסק בעיתונות ברדיו, בטלוויזיה, כל מי שהוא עורך דין זוטר, שופט בבית משפט, מזכירה בבית משפט, שר, חבר כנסת, כולם יודעים מי היא הפרקליטה אבל הציבור לא יודע מי היא. 
שמה של הפרקליטה מזכיר מלך בישראל, ולא את שאול המלך, ויש לה עוד שם שמזכיר מישהי שהיא הסבתא רבא של דוד המלך. העסק הזה של איסור פרסום על דבר שכולם יודעים מתחיל להיות מביך, בשביל מה איסור הפרסום? די, צריך קצת להתקדם כמה מטרים בחיים. אז יש לנו עכשיו קבלן גדול שנעצר ושני שוטרים חשודים.
אתם מכירים את החיוך של ראש ממשלתנו בנימין נתניהו? חיוך בזווית כשהפה על הצד, סוג של חיוך מתנשא מלא גאווה. נתניהו התפאר ב-30 המנדטים שיש לו (ובצדק אגב), ובכך שהמחנה הלאומי, כלומר הבית היהודי וליברמן ואפילו ש"ס ו'הדות התורה (שהם מאוד לאומיים כידוע לכם) נמצאים לצידו. 
והוא היה מאושר. אפשר היה לראות את זה על פניו הקורנות מכך שיש קואליציה חזקה לאומית שרק בולדוזר יכול לעצור אותה. והנה אנחנו נמצאים כמה שעות לפני שהוא צריך להציג את הממשלה שלו בפני הנשיא וכל העסק התפרק. ליברמן בחוץ, האיש שעליו אמר נתניהו שהוא שותף ראשון שלו' בנט, עשה יממה ברוגז ולא דיבר עם ביבי, הטלפון היה מנותק.
ופתאום יש לבנט דרישות חדשות, הוא רוצה להיות שר ביטחון ואיילת שקד שרת משפטים. איך איילת שקד יכולה להיות שרת משפטים? מהניסיון המשפטי שלה? מהיכולות האינטלקטואליות המדהימות שלה? היא תמנה שופטים? נו, באמת. ובנט יכול להיות שר ביטחון? הרי כל המערכת רוצה לאכול לו את האוזניים אחרי מה שהוא עשה ב'צוק איתן' אחרי שהוא חשף את המנהרות כו' וכו'. הרמטכ"ל אמר עליו שהוא דיבר שטויות, ראש הממשלה זלזל בו על הדברים שלו, שר הביטחון כמעט אמר שיש נחשים בממשלה כמו שהוא אמר על הקריה. אני אומר לכם את הכל נטו, באובייקטיביות. אם תיקחו את כל הדברים שמתרחשים ביממות האחרונות או בשבוע האחרון' אתם לא מרגישים את זה עדיין אבל יש פה רעידת אדמה במדינת ישראל, רעידת אדמה 8 בסולם נתניהו. הכל פה מתפרק, סחר מכר. פתאום כל השנתיים האחרונות כלא היו, כל הכספים שנחסכו כביכול למען מטרות נעלות כביכול כספי שחיתויות, הכל יחזור להיות כמו שהיה קודם. 

מי שראה אתמול את תכנית המקור נבהל מדברים שהתרחשו פה, מאמירות של מי שהיו רמטכ"ל, שר ביטחון, ראש ממשלה אחד על השני. מה היו אומרים אלופי הפיקוד או ראשי אוגדות, מה הם אומרים אחד על השני. הלו, זה מפחיד רמות הזלזול, השנאה, השקרים וחוסר האחריות, מדובר פה בחיי אדם, מדובר פה בחייה של מדינה צעירה, קטנה בת 60 וכמה, עכשיו היא בגיל פנסיה. 
ואז פותחים את העיתון ורואים את דוח מבקר המדינה שמונה בשל יכולותיו והצורך שיהיה מבקר מדינה הגון. ובכל זווית, מכל פינה הבושה הגדולה צועקת. ארבעת אלפים מורי קבלן במערכת החינוך (החינוך אצל קבלנים), טיפול חסר ולקוי בקטינים נפגעי תקיפות מיניות ואלימות (ואנחנו חשבנו שמטפלים בהם בצורה הכי רצינית שיש), סייעת שנייה בגנים - משרד החינוך לא טרח אפילו לקיים דיון בעניין. ואני יכול לעבור איתכם כותרת אחרי כותרת לגבי המכשור בבתי החולים, לגבי הרפואה הפרטית, לגבי 1,001 פרטים וזה לא יכול להיות שזה קורה במדינה שלנו אבל זה כן. 
מאסון ורסאי לדוגמא שום לקח לא נלמד, חגיגת הצ'ופרים של עובדי הציבור קיבלה ציון נכשל על טיפול בזכאי הדיור הציבורי. כמו בכל שנה חושבים שאחרי שהדוח הזה יתפרסם, העיתונים יתעסקו בדברים אבל אחרי יומיים הספרים של המבקר, שהם נורא גבוהים, משמשים כמעמד לרגליים לאלו שיושבים מול הטלוויזיה, ומשמשים כחומר בעירה למדורות ל"ג בעומר של ילדי השרים.
עכשיו מתפרסמות עוד שתי פרשיות, פתאום מסתבר שיש עוד רשימה חדשה של בעלי חשבונות, כנראה גדולים מאוד, בשוויץ שלא שולם עליהם מס. מי שמחזיק חשבונות כאלה הם לא פועלי קבלן וזה לא אנשים מהשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות. אלו אנשים גדולים וכבדים. עכשיו תיקחו את כל הדברים האלה שאמרנו עכשיו, אין פה ימין, שמאל, אשכנזים, ספרדים, אתיופים, גזענים אין כלום. זו רעידת אדמה רבותיי.