למעלה משלושה חודשים חלפו מאז התאונה המחרידה בכביש 31 בדרום, שבה קיפחו את חייהן שמונה נשים ועוד עשרות נפצעו.
להב מחרשה שבלט מטרקטור שהובל על משאית בניגוד לנהלים קרע דופן אוטובוס שנסע בנתיב הנגדי ופגע בעשרות מנוסעיו. למה אנחנו חוזרים אל אותה תאונה איומה, אחת הקטלניות שאירעו בישראל בשנים האחרונות? כיוון שלנגד עינינו הולכת ומצטיירת דוגמה מאלפת לכשל המובנה בתוך השיטה, למחיר הכבד מנשוא של הכשל הזה, אך גם למה שעלינו לעשות כדי להביאו על תיקונו.
רשימת הכשלים שבגללם התרחשה התאונה היא ארוכה, ידועה ודורשת חקירה מהירה וממצה: נהלי הובלת המטען החורג; נהלי התנועה בכביש שמתבצעות בו עבודות תשתית שמגבילות את כושר תמרון הנהגים; מצב תשתית הבטיחות של הכביש הפתוח לתנועה; עברו התעבורתי של נהג המשאית; מצבם המכני של האוטובוס ושל המשאית; תפקודם של שוטרי הליווי של המטען החורג; איכות הסימונים על הכביש, ועוד ועוד גורמים ונסיבות שכשלים שהתגלו בהם חברו יחד לאחת התוצאות הקשות שידענו.
בדיוק כדי למנוע טרגדיות מסוג זה, הוחלט כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תבצע חקירות של תאונות כאלו. הצוות החוקר אמור לחקור תאונות קטלניות, מרובות פצועים והרוגים, במטרה להפיק מהן את הלקחים הנדרשים ולמנוע את הקטל המיותר הבא.
למה בכל זאת עברו למעלה מחודשיים ומצטברים הסימנים שהתאונה לא באמת נחקרת לעומק, לא מאותרים הכשלים, לא מסומנים האשמים ולא מוסקות המסקנות? בגלל הכשל המובנה בתוך השיטה. חלק גדול מהתאונות הללו מתרחשות בגלל מחדלי בטיחות חמורים שהאחריות להם נופלת דווקא על המשטרה ו/או על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
כביש 31 הוא כביש שתשתית הבטיחות הגרועה בו הוזנחה במשך שנים. זהו כביש אדום שגבה את חייהם של עשרות רבות של אזרחים בשנים האחרונות. הטיפול בו מצד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הגיע מעט מדי ומאוחר מדי.
האם הגיוני שהיחידה לחקירת תאונות קשות במיוחד תפעל במסגרת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים? לו אתם חוקרים ביחידת חקר שכזו, האם תמהרו לחשוף ממצאים שירשיעו את המנהלים שלכם או את חבריכם לעבודה באחריות לתאונה? אני מאמין שלא. ככה לא חוקרים מציאות לא טובה, במטרה לשנותה ולהפוך אותה לטובה יותר. כך מטייחים מחדלים ומגלגלים אחריות. הפקת לקחים כרוכה בהודאה בכשלים, ולאף אחד לא נעים להודות בכשלים של הארגון שהוא חלק ממנו, בוודאי כשהוא מזניח בטיחות ותורם בכך תרומה מרכזית לאובדן חיי אדם.
ידע הציבור את שיודעים היטב חוקרי התאונה בדרום המתמהמהים מלעשות מלאכתם נאמנה: התאונה הזו לא קרתה מעצמה. היא תוצאה ישירה של שרשרת מחדלים שכולם, מראשון ועד אחרון, ניתנים למניעה. חוקרי התאונה חבים לציבור משתמשי הדרך חוב מקצועי ומוסרי גדול: לאתר את הכשלים, להצביע עליהם ועל האחראים להם ולהציע דרכי תיקון. עד עכשיו לא עשו מלאכתם נאמנה וחובם תלוי ועומד. התאונה מרובת הנפגעים הבאה ממתינה לשעתה. דמם של הנפגעים בה – בראשם.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת "אור ירוק"