סיכויי הערעור של פינטו טובים, אף כי השופט, ד״ר עודד מודריק רמז שלא.

עונשו של פינטו יופחת ככל הנראה, אבל בכל מקרה הוא ירצה מאסר בפועל. גם עורכי דינו, אולי אפילו הוא בעצמו, כבר מבינים את זה. גזר דינו של השופט ד״ר מודריק עוסק בשאלה משמעותית וחשובה בדין הפלילי: מתחם הענישה הראוי שבית המשפט יכול לגזור במסגרת הסדרי טיעון. שתי גישות מנוגדות הוצגו. זו של הפרקליטות גברה על זו של ההגנה, וככל הנראה, גם העליון יקבל אותה, אבל יקל במעט בעונשו של הרב.


הסדר הטיעון שעמד בבסיס הרשעתו של הרב יאשיהו פינטו כלל הודאה, אך לא כלל רכיב מוסכם של עונש, אלא רק רף - לא יותר משנת מאסר אחת. ההסדר הובא בפני בג״ץ ואושר שם. בפני אותה ערכאה יובא הערעור.
 
מתחם העונש ההולם הוא תיקון שהתקבל בחוק הפלילי, שלפיו גזר הדין ייקבע בתוך מדיניות הענישה הנהוגה שנקבעה בפסיקה לעבירות מסוג זה, תוך שהוא מבטא יחס הולם בין חומרת העבירה ומידת אשמתו של הנאשם.
 
השופט מודריק התבטא בגזר הדין שהעונש ההולם בשקלול גורמים אלו עומד בטווח שבין שלוש לשבע שנות מאסר. אבל הוא היה כבול בהסדר הטיעון שקבע רף של שנה. כאן למעשה מצויה המחלוקת המשפטית שתעמוד בלבו של הערעור. השופט מודריק צודק, הרף לעבירות אלה הוא אכן רף גבוה. אבל השאלה המשפטית אינה נוגעת לרף הראוי לעבירות מסוג זה, אלא לטווח שעל פיו השופט קובע את העונש. ההגנה - עורכי הדין איל רוזובסקי וצבי קלנג - סברו שאם בית המשפט ימצא שהסדר הטיעון מידתי וסביר, יהיה עליו לקבוע את העונש בתוך המתחם שנקבע בהסדר הטיעון כרף מקסימום, שעליו משפיעים הנסיבות הפנימיות והנסיבות החיצוניות השונות.
 
ד״ר מודריק סבר כי השיקולים החיצוניים שהוצגו - מעשי הפילנתרופיה של הרב ומצבו הרפואי, חזקים ככל שיהיו, לא יכולים למשוך את העונש אל מתחת לרצפת הרף.