כתב הגנה: על אף החשדות, רות דוד תפקדה כפרקליטת מחוז מצויינת

מניסיוני כסנגור בעבודה צמודה עם ומול פרקליטות המדינה, אני מרשה לעצמי לקבוע שאין דבר כזה "שחיתות בפרקליטות", כפי שנטען בתקשורת. כמתמחה בפרקליטות מחוז תל אביב, כשכיר וכעצמאי ביליתי שעות בקומה השביעית של הנרייטה סולד 1 בתל אביב, הייתי עד לאינספור עסקאות של צמרת הפרקליטים והסנגורים הפליליים בתיקים מכל הסוגים. מעולם לא שמעתי, חשדתי או הרחתי אבק של שוחד. "האיכות השלטונית" של הפרקליטות היא הגבוהה ביותר. סנגורים ותובעים ותיקים עובדים יחד שנים. הם מבלים בצוותא שבועות רצופים באולמות בתי המשפט. לעתים, כן, עשויות להירקם ביניהם מערכות יחסים שנחשבות למסוכנות, בדרגת רגישות גבוהה. 
 

היו כאלה שעברו את הגבול. זכור למשל הדוח הפנימי של עו"ד מיכל טנא מהאגף לביקורת במשרד המשפטים, שהביא בשנת  2009 להליך משמעתי נגד מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז דרום, חנה מגד. הדוח חשף יחסי עבודה עכורים וניגודי עניינים בינה לבין סנגור (היום שופט מחוזי) בתיק של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. נטען שמנהלת המחלקה הסכימה לקבל עסקה מקלה עבור לקוחו של הסנגור, מה שנתפס כאפליה של סנגור אחר (חלילה לא שקיבלה על כך שכר כלשהו). מנהלת המחלקה התפטרה והתיק נסגר. משום שמדובר במנהלת מחלקה בפרקליטות, אפילו בתיק זניח וללא תמורה, נתפס המעשה כחמור ביותר והלקחים הופקו.
 

הסיפור שהתפוצץ כעת נסוב על קשרים בין מי שהייתה פרקליטת מחוז בעבר לבין שותפה למשרד היום. הריח הלא נעים שעולה לכאורה ממעמדה של דוד נגרם מעצם היותה שותפה במשרד פרטי, שבמסגרתו היא מנהלת מו״מ בעסקאות טיעון מול תובעים בפרקליטות מחוז מרכז שעבדו לצדה ותחת מרותה עשרות שנים (האמת שמרות היא ההיפך ממה שאפיין את כהונתה של דוד, כולם קראו לה רותי ודלת משרדה הייתה פתוחה, כולל למתמחים, עד השעות המאוחרות של הלילה). 
 

אז נכון שמדובר בקשרים בצמרת, רגישים ומסוכנים, אבל מבחינה חוקית יש לזכור כי זהו מצב לגיטימי. הדבר דומה לכל תחום במשרד ממשלתי: הבכירים יוצאים ממנו לשוק הפרטי. אני בטוח שראשי המחלקות או פרקליט המחוז הנוכחי לא באמת מקלים עם דוד כסנגורית. אין סיכוי שמישהו שם יעז לחשוב במונחים של שוחד. 

אגב, האלטרנטיבה של דוד הייתה להתמנות לראש הרכב במחוזי. אותי דווקא מטרידה המחשבה על מינויים של תובעים לשפיטה כעניין שבשגרה. מערכת יחסית מורכבת בין שופט לבין תובע שעד אתמול היה קולגה שלו ולפעמים חבר. ושלא יהיה ספק, זו לא עילה לפסילה. אם יתגלה שדוד ידעה משהו כשותפה במשרד של פישר, גם זה לא יטיל דופי בה כפרקליטת מחוז. וזאת, להבדיל, ממעשיו לכאורה של פישר.