ההתקפות משולחות הרסן על ח"כ איילת שקד צריכות לעורר דאגה בלב כל אזרח, בלי קשר להשקפותיו הפוליטיות. למרות השתייכותה ל"מחנה הנכון" - אישה משכילה, חילונית, תל אביבית, נשואה לטייס - מתנפלים עליה כאילו הייתה אויב העם, בלי לבחול אפילו בהתייחסות שוביניסטית-סקסיסטית למראה החיצוני שלה. וכל זאת למה? מפני שהשקפותיה אינן עולות בקנה אחד עם השקפותיהם של אלה המתיימרים להיות חסידי שלטון החוק, כביכול. 
 
טוענים נגדה שאינה משפטנית. אינני זוכר שטענה כזו נשמעה כלפי שרי משפטים שכיהנו בעבר ושלא היו משפטנים. שר המשפטים אינו צריך להיות משפטן, כפי ששר הבריאות אינו חייב להיות רופא ושר הביטחון אינו חייב להיות גנרל. לגברת שקד ניסיון פוליטי וכישורים מוכחים שזכו להערכה גם מצד יריבים פוליטיים. לא כל שרי המשפטים בעבר היו משפטנים בעלי שיעור קומה דוגמת הפרופסורים יעקב נאמן או דניאל פרידמן.
 
איילת שקד סבורה שיש מקום לתיקונים ולרפורמות בתחומים שונים הנוגעים למערכת המשפט. לדעה זו שותפים גם אנשים רבים בעלי שם בתחום המשפט ומחוצה לו. היא סבורה שיש מקום לשינויים בוועדה למינוי שופטים. הציבור אולי אינו יודע, אך אין בעולם, למיטב ידיעתי, שיטת מינוי שופטים כמו בישראל. שינוי בהרכב הוועדה אינו מהווה פגיעה בשלטון החוק ואינו מסכן את הדמוקרטיה.
 

גם ההצעה להגביל את סמכותו של בית המשפט העליון בחקיקה של הכנסת אינה פוגעת בשלטון החוק. החוק לא העניק לעליון סמכות לבטל חוקים של הכנסת. בית המשפט נטל סמכות זו לעצמו. תיקון בחוק המאפשר, במקרים מסוימים, התגברות על פסיקת בית המשפט, קיים גם במדינות מערביות שאינן פחות דמוקרטיות מישראל. 
 
אין שום מדינה בעולם שבה קיים נושא משרה בעל סמכויות כה נרחבות כמו היועץ המשפטי לממשלה. מעמדו וסמכויותיו נקבעו בתקופת המנדט הבריטי והם שריד אנכרוניסטי. השילוב של תפקיד יועץ משפטי לראש הממשלה ולשרי הממשלה, יחד עם עמידה בראש התביעה הכללית, יוצר ניגוד עניינים ובעיות נוספות. פיצולו של התפקיד נכון ואף מתבקש. מי שטוען שיש בכך פגיעה בשלטון החוק, טוען למעשה טענה אבסורדית, לפיה כל המדינות הנאורות בעולם המערבי, למעט ישראל, נוהגות בצורה שאינה מתוקנת. 
 
כאשר עבדתי עם יצחק רבין ז"ל, הוא התלונן רבות מדוע נשללת ממנו הזכות הבסיסית הקיימת לכל אזרח לקבל ייעוץ משפטי לא רק מהיועץ המשפטי לממשלה. למען הסר ספק, אין בדברים אלה כ
די להטיל דופי אישי כלשהו ביועצים המשפטיים לדורותיהם שעשו עבודתם נאמנה. מדובר בצורך לבצע שינוי מבני בסמכויות נושא המשרה כמקובל בעולם.
מותר בהחלט לחשוב שהשיטה הקיימת בישראל בתחומים שהזכרתי נכונה וצריך להמשיך בה. עם זאת, חובה לכבד גם את מי שסבורה אחרת. אין ליצור כלפיה דה לגיטימציה. אין מקום לבזות אותה ולהדביק לה תווית של פוגעת בשלטון החוק ומסכנת הדמוקרטיה.