בעיני הממסד הביטחוני הישראלי, מאפריקה נפתחת הרעה וניתכות המכות. ב-2009 זה התחיל עם הוועדה בראשות השופט הדרום אפריקאי ריצ'רד גולדסטון, מטעם המועצה לזכויות האדם של האו"ם, שחקרה את פשעי המלחמה של ישראל במלחמת עזה הראשונה (עופרת יצוקה).
כעת, זה בא מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, גוף נוסף שמסונף לאו"ם. התובעת של בית הדין פתואה בנסודה, משפטנית מוערכת מגמביה, מסרה הודעה דרמטית שנוגעת לישראל ולמלחמת עזה השלישית (מבצע צוק איתן) מ-2014.
בראיון דרמטי היא אמרה כי על ישראל לשתף עמה פעולה בחשד של פשעי מלחמה במבצע, או שהיא תאלץ להחליט בעצמה ובאופן חד צדדי אם לפתוח בחקירה פלילית מקפת, שתתבסס באופן חד צדדי על ממצאים שיסופקו על ידי ארגונים לזכויות אדם, מבקריה של ישראל.
הראיון נערך ערב דיווחה של התובעת בנסודה למועצת הביטחון של האו"ם. לדבריה, לא ישראל ולא חמאס מוכנים לשתף פעולה בחקירה. "אני עלולה להיות נאלצת ללכת עם צד אחד של הסיפור" היא ציינה.
אף שבישראל לא משרד החוץ, לא משרד הביטחון ולא צה"ל מוכנים להתייחס רשמית לדבריה, הרי שהם מעוררים כאן חמת זעם. גורם מדיני הדגיש כי "אפשר להביע תמיהה על כך שתובעת בית הדין, אשר מחויבת לפי כללי ביה"ד ותפקידה להתנהל לפי הסטנדרטים הכי גבוהים של מקצועיות, זהירות, עצמאות, וחוסר משוא פנים, בחרה להתייחס לסוגיות אלה על דפי העיתון, ואף מציינת לפי שהיא אולי 'תיאלץ להתקדם עם צד אחד של הסיפור בלבד" – דברים שאינם מוסיפים לאמינות של התהליך שמתנהל במשרד התובעת".
לא ברור אם התובעת תמתין עד לסוף חודש יוני, למועד שבו צריך להתנהל דיון במועצה לזכויות אדם על הדו"ח שיוגש בקשר למותם של 2,010 פלסטינים בצוק איתן. המחלוקת בין ישראל לפלסטינים וארגוני זכויות האדם היא האם 50% מהם היו אזרחים או בלשון ישראל "בלתי מעורבים" והשאר חמושים ופעילי טרור - או 80% מהנפגעים, לפי טענות ארגונים בינלאומיים.
יש לציין כי ישראל מסרבת לשתף פעולה עם חקירת בית הדין מנימוקים לגליסטיים ועקרוניים. מבחינה משפטית, טוענת ישראל כי הפלסטינים אינם זכאים להצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי וכי לבית הדין אין סמכות במקרה זה, בין היתר מכיוון ש"פלסטין" איננה מדינה. על כן, על פי הגורם המדיני "טעה משרד התובעת בכך שקיבל את הפנייה הפלסטינית ופתח בבדיקה מקדמית".
במישור העקרוני טוענת ישראל כי היא מדינה דמוקרטית שניצבת בחזית המאבק בטרור תוך כיבוד שלטון החוק ובהקפדה על הדינים הבינלאומיים. כראייה, היא מצביעה על העובדה שבצה"ל נערכו תחקירים מעמיקים לבדיקת טענות שהעלו חשד לעבירות על דיני מלחמה. לאחרונה החליט הפרקליט הצבאי הראשי לפתוח בחקירות פליליות נגד כמה קצינים וחיילים שחשודים בעבירות על אותם דינים.
אבל עמדתה של ישראל, שנתמכת בידי מדינות כמו ארה"ב וקנדה, וצודקת ככל שתהיה, כמוה כהטמנת ראש בחול של בת היען. העולם אינו מחסיר פעימה מנימוקיה, ואולי עדיף שישראל, אם אכן היא מאמינה בצדקתה, תחליט לשתף פעולה עם בית דין. אחרת, אולי באווירה הגוברת של מיאוס בינלאומי מהכיבוש הישראלי והיחס לפלסטינים, עוד נתגעגע לדו"ח השופט.