מדד המחירים לאפריל יפורסם היום (שישי) בצהריים, ואם לא תהיה הפתעה הוא יטפס במחצית האחוז. אבל אנליסטים מבתי ההשקעות כמו מיטב דש, אקסלנס ואחרים מריחים עלייה חדה יותר. הגידול בצריכה בפסח וביום העצמאות בשילוב עליית מחירי הפירות והירקות עשויים להקפיץ את המדד ל־0.6%־0.7%. לכאורה מדובר בעוד מדד, אבל ייתכן שהפעם הוא יהווה את סוף עידן המדדים השליליים ואת הורדות הריבית שבעקבותיו.
מה היה לנו מתחילת 2015? בינואר ובפברואר המדד הסתכם במינוס 1.6% ובמרץ עבר לקידומת חיובית, 0.3%. כדי שהאינפלציה תתכנס לתחום היעד (1%־3% לשנה), המחירים חייבים לטפס בקצב מהיר יותר. יש מספר סיבות להניח שזה מה שיקרה. למעלה ממחצית המדד מורכב מסעיפי הדיור, התחבורה, התקשורת והמזון. הוצאות הדיור, המהוות כרבע מהמדד, ימשיכו לעלות. כך היה בחודשים האחרונים, ומה שהיה הוא שיהיה.
די אם נתבונן בקצב לקיחת המשכנתאות (4.6 מיליארד שקל באפריל) כדי להבין שהאפשרות לרכישת דירה ממשיכה להתרחק.
התחבורה והתקשורת מהוות כ־20% מהמדד. מחירי האנרגיה נמצאים מאחורי נקודת השפל. ירידת מחירי החשמל והמים (בין היתר משיקולי כלכלת בחירות) היו מתנה חד־פעמית. מחירי הבנזין עלו באפריל וימשיכו לעלות גם הלאה.
על מחירי התקשורת נאמר כבר הכל. לאחר ארבע שנים הם הגיעו כנראה לשפל, אף על פי שהתחרות בסלולר אינה מראה סימני התעייפות. סעיף המזון, הכולל את הירקות והפירות, מהווה 16.7% מהמדד. התחרות בשוק המזון עדיין בעיצומה, ובשבוע שעבר השיקה שופרסל את מותג החלב הפרטי שלה.
מהלך מעודד צריכה נוגע לתקציב 2016 וכולל העלאה רטרואקטיבית בקצבאות הילדים ועדכון שכר המינימום. המהלך ימוקד בעשירונים התחתונים, שם "הנטייה השולית לצרוך", כפי שהיא מכונה בלשון הכלכלנים, גבוהה.
מדדים גבוהים מהווים שיקול חשוב בהחלטת הריבית של הנגידה, אך לא רק הם. לכך יש להוסיף את שער השקל מול סל המטבעות (קריטי לייצוא) ואת מחירי הדיור. זה שיקול נוסף שעליו התבשרנו לאחרונה. ההתייחסות לדיור מהווה התפתחות מרעננת. פלוג הפנימה סוף־סוף את הרעיון שהמדיניות המוניטרית צריכה להתחשב גם בבועת הנדל"ן, המהווה את המוקד ליוקר המחיה, ובבועת הנכסים הפיננסיים.
מבט לעולם מגלה סימני התאוששות בכלכלה האמריקאית (המתבטאת בנתוני התעסוקה). ההערכות שהנגידה שם תעלה את הריבית לקראת ספטמבר, מתחזקות.
העלאת הריבית תהיה פיגוע פיננסי רב נפגעים בקרב מחזיקי הנכסים הסולידיים. שחקני שוק ההון התמכרו למלכודת הדבש של הריבית האפסית. זו הסיבה לכך שלאחדים מהם, כמו כלכלני HSBC המדברים מהפוזיציה, לא מפריע עדיין לפנטז על ריבית שלילית. נכון שאין להם מה לעשות עם הררי הכסף, אבל הם שכחו כלל בסיסי בהשקעות: החלטה לא להשקיע היא לעתים החלטת ההשקעה הטובה ביותר.
ועדיין הם חייבים להיות עם האצבע על הדופק. אף אחד לא יצלצל בחוזקה בפעמון רגע לפני שהבועה תקרוס. העלאת הריבית בארה׳׳ב תגרור את העולם ואחריו אותנו. שינוי המגמה מורגש באוויר, וגורם לעצבנות בבורסה. שלא במפתיע, איגרות החוב ארוכות הטווח חטפו בשבוע שעבר מכה שממנה לא התאוששו גם השבוע. זו בשורה רעה למשקיעים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, שצברו בשבועיים הראשונים של מאי תשואה שלילית של 0.3%.
הריבית תקועה כבר מספר חודשים על 0.1% לשנה. כנראה שזאת התחתית, ומשם כבר לא תרד. השאלה שנותרה פתוחה היא מתי תחזור לעלות. להערכתי, אצלנו זה יקרה בסוף 2015 או בתחילת 2016, לאחר שתקציב המדינה, הכולל תוספות של כ־7 מיליארד שקל, יאושר.
הציפייה כשלעצמה לשינוי המגמה כבר תעשה את שלה. ההשפעה הישירה תהיה על השווקים הפיננסיים והעקיפה על שוק הנדל׳ץ. לאחר פרסום המדד היום בצהריים, לשחקני הבורסה יהיה סוף שבוע שלם לעכל את הנתון ואת משמעויותיו, ולחשוב אם אין מקום לרענון אסטרטגיית ההשקעות.