אף אחד לא נפל מהכיסא לאחר פרסום נתוני השמאי הממשלתי על עליית מחירי הדירות בשנה האחרונה. פיגוע המיקוח בשוק הדיור דווח, כל אחד בתורו, גם בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות המסים ומשרד השיכון.

לשאלה איך משקיעים את המאמצים בפתרון הבעיה בלי לשקוע אין תשובה חד־משמעית. ראשית, אסור לשר האוצר משה כחלון להתבלבל וליפול במלכודת האינטרסנטים, שמבחינתם רצוי שמחירי הדיור לא ירדו לעולם.
סביר שהוא שומע עצות מכל העולם, אבל כדאי שיתמקד באלה שבאמת מעוניינים בהורדת מחירים. לכחלון אין מאה ימי חסד ואפילו לא יום אחד לרפואה. ״מדד כחלון״ לשוק הדיור יתחיל להתפרסם מיד בחודש הראשון, ללא אישור הממשלה.

הפעם אין לו שום תירוצים. הוא קיבל לידיו ארגז כלים מזהב שיכול לאפשר לו לעשות כל צעד שירצה בתחומי הנדל״ן. הוא אפילו כופף את ביבי וקיבל את מינהל התכנון במשרד הפנים, למורת רוחם של שר הפנים היוצא גלעד ארדן והשר הנכנס סילבן שלום.
הדילמה העיקרית של כחלון היא אם הוא צריך לפתור את משבר הדיור בצעדים ארוכי טווח כמו שחרור מואץ של קרקעות והאצת פעילות הוועדות, שאת תוצאותיהם נראה רק בעוד 3־4 שנים, או לנקוט צעדים פופוליסטיים קצרי טווח שנזקם גבוה מתועלתם.
כחלון הוא פוליטיקאי. לא בטוח שיש לו סבלנות להמתין תקופה ארוכה בממשלה עם תוחלת חיים קצרה הנשענת על 61 חברי כנסת. בנוסף, אין לו עניין ליפול במלכודת ההצהרות של קודמיו, כמו לפיד ואורי אריאל, על כך שמחירי הדיור ייבלמו בסוף 2014 ויתחילו לרדת בתחילת 2015.
בסרט הזה עדיף שלא ישתתף ומוטב שלא ייתן הצהרות,. אבל למרות ההבנה המסוימת לשיקוליו כפוליטיקאי, אסור לו לשבור את הכלים דרך צעדים חריגים, כמו העלאת מס הרכישה ל־12%־15%, כפי שהציעו לו אנשי אגף התקציבים, או העלאת מס שבח על דירות.
בשוק הנדל״ן אין פתרונות קסם. בניגוד לשמועות, קניית דירה יד שנייה במיליון שקל אינה לוקסוס. זאת חלופת השקעה לריבית האפסית שמשלמים בבנקים על הפק״מ. ככל הנראה, הריבית האפסית תישאר כאן לפחות כשנה נוספת.
אם כחלון יעניש את 200 אלף המשקיעים שמחזיקים ביותר מדירה אחת, הוא יפגע בעקיפין בציבור השוכרים שייאלץ לשלם שכר דירה מוגדל. גם הקבלנים, הנמצאים כבר בפיגור מבחינת קצב התחלות הבנייה, עלולים לקבל רגליים קרות ולצמצם את היקפי ההתחלות.
שר האוצר חייב לנקוט משנה זהירות ולא להנהיג מדיניות של ״בעל הבית השתגע״. תוכנית ״מחיר המטרה״ שבכוונתו להנהיג פותרת בעיקר את בעיית הזכאים למרות עלותה הכספית.הדרך הנכונה להגדיל את היצע הקרקעות לבנייה היא התרת שיווקן בכל דרך אפשרית דרך מינהל מקרקעי ישראל, קרן קיימת לישראל, עמידר, חברת דירה להשכיר והרשויות המקומיות.
דבר אחרון, ואולי הכי חשוב: בימים הקרובים ייפגש כחלון עם נגידת בנק ישראל. חוץ מענייני התקציב והרפורמות בבנקאות הוא חייב לשוחח איתה על מדיניות הריבית.
מכיוון שסוגיית הפערים החברתיים נמצאת באחריות בנק בישראל, עליו להמליץ לה בזהירות לשקול את ההשפעה השלילית של הריבית האפסית על המחירים. נכון שריבית נמוכה מעודדת ייצוא והשקעות, אבל היא גם מעודדת ספקולציות בבורסה ובשוק הנדל״ן ומרחיבה פערים.
הורדה נוספת בריבית עלולה להוות אסון לשוק הנדל״ן ולשים ללעג את מאמצי כחלון. עם ריבית שלילית המחירים לא ירדו, גם אם ייבשו את רצועת המים מול חופי תל אביב ויציפו את השוק באלפי יחידות דיור.