מי מאיתנו שמטפל בקטינים בגילי בית ספר, מבקר בימים אלה בנשף המסכות הקרוי יום הורים. אותה פגישה המתרחשת בתוך כיתה, כשההורה ישוב על כיסא תלמיד, והמורה משמיעה לו מנגינה, שאולי נעימה לאוזן, אך עם מסרים ביקורתיים על הילד.
מעבר לאיחור הדרמטי הקבוע של חצי שעה, המפגש עם המורה אף פעם לא נעים, ואפילו סוכריות הטופי הדביקות, שהתווספו בשנים האחרונות ליום המלחיץ, אינן מצליחות להמתיק את האווירה. ההערות על הילד עדינות, אך עוינות. “הוא בסך הכל ילד מאוד נבון" - המשמעות היא שהילד אטי ומתקשה, והגיע הזמן שנודה בכך ונעביר אותו לכיתה טיפולית. “הייתי ממליצה לכם לשים לב ליכולות הריכוז שלו" - החל ממחר נתחיל לדחוף לו ריטלין כל בוקר, כי אף אחד לא מצליח להשתלט על הבנדיט הקטן הזה.
השפה הנקייה של המורים מקפלת בתוכה את האמת הקשה על הילדים. כשאני הייתי תלמיד, שפת המורים הייתה מכאיבה, אך אמיתית. מי שלא ביקר לאחרונה בבית ספר, שיתעדכן: אין ילד טיפש - יש ילד שמתאמץ; אין חסר יכולת - אלא ילד עם בעיות אובייקטיביות; אין מופרע - יש ילד שמפריעים לו; וכל הילדים הם נהדרים ומקסימים ועלינו לקבל ולהכיל אותם. לפיכך גם אין מורה גרועה - יש מורה שלא ניתן לפטרה בגלל ותק, ואין בית ספר כושל - יש בית ספר אינטגרטיבי־הטרוגני שמתמודד עם בעיות לא פשוטות כמו ילדים מתאמצים עם בעיות אובייקטיביות שאולי מפריעים להם להגיע להישגים ראויים.
אגב, השנה ינהל את המערכת אדם שהדבר האחרון שהוא רצה זה להכניס את הראש שלו למקום המזעזע הזה, אבל מהרגע שהוא הגיע הוא דואג להעביר מיליוני שקלים לחינוך הדתי ולמדרשות לנשים, או בעצם איש ערכי שהתאהב במורים ובילדים ורק רוצה בהצלחת המערכת.
עם עליית "האח הגדול", ולקראת "הישרדות", "אמזונס" ותוכניות ריאליטי נוספות, לפניכם ראיון בלעדי עם המלהק של תוכניות המציאות הגדולות בטלוויזיה:
שלום למלהק הכי מבוקש של תוכניות הריאליטי שכולנו אוהבים לראות. ספר לנו, אילו דמויות אתה הכי אוהב ללהק?
"קודם כל, חשוב לי להביא טיפוסים מאוד מגוונים, מכל השכבות, והכי חשוב שיהיו מזרחיים מהפריפריה".
ואיזה מתמודד יכול להפתיע אותך?
"זה שבגלל אידיאולוגיה לא הסכים להופיע בשום ריאליטי אחר, ורק בזכות עוד קצת כסף, אני מצליח לשכנע אותו".
למה לדעתך אנשים מוכנים לעשות לעצמם את זה ולהיכנס לתוכניות מציאות? זה רק תאוות פרסום?
"חס ושלום. מדובר גם בתאוות בצע ובוא לא נשכח את המצב האנוש של הקריירה שלהם".
אתה חושב שכל אדם יכול להיכנס לריאליטי?
"ממש לא. צריך להיות טיפוס מאוד מיוחד בשביל זה. אני לא אשכח, שהגיע אלי מתמודד שאמר לי באודישן ‘איך אני נראה במצלמה, אני מספיק פורנוגרפי?'. ישר ידעתי שהוא למקום הראשון. כי הוא התבלבל בין פורנוגרפי לפוליגמי".
זאת אומרת שתכונות כמו חוכמה, אינטליגנציה וידע כללי אינן ערובה להצלחה?
"עד כמה שאני יודע, מערובה יוצא רק פיח ועשן. אז תסיק את המסקנה לבד".
אפרופו, אתה חושב שגם אתה יכול להיות דמות בריאליטי?
"תשמע, אני מודה שאני לא מזרחי, לא הומו, לא גמד ולא מפריס פרסה ברחוב חד־סטרי, יותר מזה אין לי מה להוסיף כי כל המוסיף, הוא גרוע".
לסיום, אתה חושב שאתה מושפע מהמתמודדים הרבים שנפגשת איתם?
"אם אתה מתכוון לזה שאני מסיים כל משפט בכמה מילים לא קשורות שמוציאות אותי חצי מפגר, אבל חמוד, אז אני לא יודע אם זאת השפעה, אבל תזכיר לי בעצם מה שאלת, כי נראה לי שיש לי הוריקן במוח".
טוב, תודה רבה לך.
"על מה?".