לאחרונה פורסם שמדינת ישראל מתמודדת עם קטסטרופה חדשה - יש לה, רחמנא ליצלן, עודף בגביית מסים.
מתברר שבארבעת החודשים הראשונים של השנה נרשם עודף של 6.3 מיליארד שקל בגביית מסים לעומת התחזיות. כבר תועדה הפאניקה במסדרונות מס הכנסה, שהובילה לבחון איך לשנות, רטרואקטיבית, את יעד הגבייה. לא, חלילה, להוריד מסים.
אגב, זו לא הפעם הראשונה בשנים האחרונות שמצליחים לפשוט את העור של משלמי המסים הרבה יותר ממה שתכננו מלכתחילה. גם לפני שנה וחצי, בסוף 2013, התברר שיש עודף, של 5.21 מיליארד שקל, לתקציב אותה שנה. גם אז נרשמה מבוכה אדירה, כי מה כבר אפשר לעשות עם הכסף. שלא לדבר על העובדה שמנתונים שפורסמו לאחרונה התברר שהגירעון בתקציב המדינה הוא הנמוך ביותר מזה עשרות שנים, נמוך גם יחסית לגירעון בתקציב המדינות המפותחות ביותר.
ואם לא די בצרות האלו, היות ששר האוצר נחוש לדפוק את הפושעים שמשקיעים בדירות, ולכן הוא עומד להעלות שוב את מס הרכישה ולמסות את מי שמחזיק בשלוש דירות, וכשמעבר לפינה ממתין מס הירושה לאלה שיש להם 10 מיליון שקל להוריש לנכדים - כמות הכספים שייכנסו לקופה עלולה להיות ממש מביכה.
ואם לא די בצרות האלו, היות ששר האוצר נחוש לדפוק את הפושעים שמשקיעים בדירות, ולכן הוא עומד להעלות שוב את מס הרכישה ולמסות את מי שמחזיק בשלוש דירות, וכשמעבר לפינה ממתין מס הירושה לאלה שיש להם 10 מיליון שקל להוריש לנכדים - כמות הכספים שייכנסו לקופה עלולה להיות ממש מביכה.
אולי זו הסיבה שדווח כי שר האוצר הטרי משה כחלון הודיע לקובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר, שיתחיל מיד לקלוט כעובדים את כל עובדי הקבלן שבשירות המדינה. פשוט אין מה לעשות עם הכסף, והגיע הזמן לבזבז על ניפוח המנגנון הציבורי וחיזוק ועדי העובדים השמנים. ברוח הציבורית הנוכחית, בלינץ' הציבורי שמתקיים יום־יום לכל יוזמה פרטית, לכל הצלחה שבאה בהגינות, לכל סממן של משק חופשי ותחרות, לא תעלה על הדעת האפשרות הסבירה היחידה להתמודד עם מבוכת עודף הגבייה. פשוט להוריד מסים
בכלל, יש משהו סכיזופרני בגישה הציבורית הנוכחית כלפי המיסוי, ההשקעות והכלכלה החופשית. מצד אחד כולם נאנקים תחת הנטל הלא סביר שמוטל על האזרח היצרני בישראל. מצד שני, העובדה שהמחירים גבוהים כל כך והמשכורות לא מאפשרות לחיות, בגלל הכניסה של הממשלה לכיסינו, לא זוכה כלל להתייחסות. ומדובר במסים ישירים ועקיפים ובכל מיני המצאות שכולן מסתכמות בעובדה אחת – לא נותנים לאדם הגון לחיות כראוי מיגיע כפיו.
כך, העליהום על משקיעי הדירות, כאשר אין בארץ ערוץ השקעה סולידי אחר, עומד להוביל לתוצאות הרסניות. מרבית בעלי המקצוע טוענים שהעלאת מס הרכישה לא תוריד את גובה מחירי הדיור. שצריך להגביר את ההיצע ולא להשמיד את הביקושים. שצריך לסייע נקודתית לזוגות הצעירים ולא לעוות את כך את השוק. אבל - וזה לא מדבר אל מרבית כותבי הטורים ומקבלי ההחלטות, ולכן - היכונו להאצה
בכלכלת ארצות הברית וגרמניה.
כל מי שלא יהיה לו היכן לקבל תשואה מהחסכונות שצבר יפנה לנדל"ן בברלין או במיאמי. במקום להוריד את המיסוי ולצמצם את הפער במחירי הדלק מול ארצות הברית - מפי שלושה לליטר בנזין ל"רק" פי שניים - ובמקום להפסיק לשתק אותנו בהיטלים ובלו, שוברים את הראש על מה יבזבזו את העודפים. כך מעודדים העלמת מסים ומוציאים את החשק ליצור עוד מקומות עבודה ולקדם את החברה ואת ההכלכלה.