זו עדיין לא אינתיפאדה. אולם, פיגוע הדריסה אתמול הוא עוד חוליה בשרשרת של אירועים שהמוקד שלהם בירושלים. זה היה פיגוע הדריסה החמישי השנה וה-11 תוך מעט יותר משנה.  קצב של פיגוע בחודש בממוצע.

  המאפיינים של מרבית האירועים דומים. אדם אחד – "מפגע בודד" בלשון השב"כ - מחליט יום אחד להרוג יהודים בדריסה. לכל היותר, הוא מתייעץ עם חלק מבני משפחתו לפני שהוא יוצא לדרכו. לפעמים ההחלטה לבצע את הפיגוע מתקבלת בשבריר שנייה, תוך כדי נהיגה. אותו  מפגע בודד לא שייך לשום ארגון פלסטיני, בוודאי שלא לארגון טרור ולרוב גם אין לו עבר של מעורבות במעשים אלימים או בפעולות הסתה. אם כי היו גם מקרים של מפגעים שבעברם הרחוק השתתפות בהפגנות או הפרסות סדר. 
 
אף שמוקדם למהר ולהסיק מסקנות נחפזות, כמות הפיגועים במסווה של תאונת דרכים, מתעצבת לכדי איכות. זו מתחילה להיות תופעה. היכולת של השב"כ והמשטרה להתמודד עם המגמה הזו היא מוגבלת ביותר בלשון המעטה, ובעצם כמעט ולא קיימת. השב"כ יכול להתמודד מול ארגונים. לחדור אליהם, לשתול  סוכנים, לאסוף מידע, לעקוב אחר פעילים או מפקדים. אך לא ניתן  לאסוף מודיעין נגד אדם בודד או משפחה, שזוממים בלי הכנות מוקדמות, לעיתים בשבריר של שנייה, לבצע פיגוע. ובהיעדר מודיעין מוקדם, לא יכולה להתקבל התראה על כוונה לבצע מעשה טרור.
 

כך שעל אף הכיסוי המודיעיני הטוב שיש לשב"כ, ששולט בחברה הפלסטינית, במקרים אלה הוא נותר אובד עצות. הפתרון הפומבי היחיד שמציעים בשב"כ הוא הרס בתים. לדעת הארגון, הרס בתים של מפגעים בודדים מייצר הרתעה. אך הרס בתים, לבד מהיותו עונש קולקטיבי לא מוסרי וכזה שלא הוכיח את יעילותו  (ולכן ממשלות ישראל ביטלו את השימוש בכלי זה), גם כרוך בתהליך משפטי ארוך. בוודאי במקרים בהם מדובר  בפלסטינים בעלי אזרחות או תושבות ישראלית.
 
בחדרי חדרים ובדיונים במערכת הביטחון וגם בממשלה, מייחלים בשב"כ ובצה"ל לחידוש התהליך המדיני. הם יודעים שהרשות הפלסטינית בהנהגת אבו מאזן אינה מכווינה פיגועי טרור ואינה מעודדת אותם, גם לא בקריצת עין, כפי שהרבה לעשות יאסר ערפאת. אבו מאזן והרשות מתנגדים לפיגועים מכל סוג שהוא וממשיכים בשיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. במערכת הביטחון יודעים שבהיעדר אופק מדיני, עם הייאוש והתסכול וחוסר התקווה והתוחלת שבה שקועה החברה הפלסטינית, הולכים וגוברים הסיכויים שיום אחד הכול יתפוצץ לישראל בפנים.
 
ח"כ עומר בר לב מהמחנה הציוני קרא אתמול למנות שר לביטחון פנים. כעקיצה פוליטית זו  קריאה סבירה. אך גם הוא יודע שאפילו אם ימונה שר כזה, הדבר לא יביא לשינוי במדיניות ממשלת הימין של בנימין נתניהו. לכן, הבעיה לא תיפתר, אלא רק תלך ותחריף.