יום רביעי שעבר ניסה עמראן אבו דהם מג׳בל מוכבר לרצוח שוטרים בא־טור שבמזרח ירושלים, לא רחוק מהאוניברסיטה העברית השוכנת בהר הצופים. הוא הדהיר את רכבו אל קבוצת שוטרי מג״ב שעמדו על המדרכה. שניים מהם, שלא הספיקו להימלט בזמן, נפגעו מהרכב. שוטר אחר ירה בו והרגו. זה לא היה ה״פיגוע״ (מילה מכובסת לניסיון רצח יהודים) היחיד בשבוע שעבר. יומיים קודם דקר מחבל ערבי ופצע קל צעיר יהודי שחיכה לטרמפים בצומת מישור אדומים. המחבל ברח ולא נתפס. שבועיים קודם התרחש עוד פיגוע דריסה, גם בא־טור, גם בו נפצעו מספר שוטרים. זה היה רק עשרה ימים אחרי פיגוע הדריסה שבו נרצח שלום שרקי ז״ל.
 
מג׳בל מוכבר הגיעו גם הרוצחים שביצעו את הרצח המזעזע במיוחד בבית הכנסת בהר נוף. אביו של אחד הרוצחים התראיין לטלוויזיה הישראלית מעט לאחר הרצח. הוא סיפר כי עבר חמישה התקפי לב ובכל פעם הצילו את חייו בבית החולים הדסה עין כרם. חמש פעמים הצילו היהודים את חייו ובכל זאת בביתו לא שררה אהבה גדולה ליהודים, אפילו לא סתם הכרת תודה.

אגב, ככל הידוע שלומו טוב. הוא ממשיך לקבל טיפול בבית החולים של היהודים, מהטובים שבבתי החולים בעולם. ביתו עומד על תלו, גדול ורחב (ראו אותו בטלוויזיה). את סוכת האבלים בחצרו הגדולה מן הסתם כבר פירק. מעניין אם הוא מקבל כבר את המענק המיוחד שמשלם אבו מאזן למשפחות רוצחי יהודים (כ־10,000 שקל בחודש), או שהתעודה הכחולה שמדינת ישראל העניקה לו שוללת ממנו את הסכום המיוחל (אך מעניקה לו ביטוח לאומי. אולי ביום הזיכרון הקרוב הוא יוזמן לדבר כאב שכול?)
 
מבחינת מדינת ישראל, המשפחה הזאת היא משפחה לגיטימית של תושבי ישראל. אחותו של המחבל מועסקת בעיריית ירושלים. העובדה ששכניו מעריצים אותו כשאהיד, כלוחם מלחמת קודש נגד היהודים, לא מעלה אצלנו ולא מורידה. משפחתו של המחבל קיבלה את גופתו עוד באותו לילה כדי שתהליך הקבורה והפיכתו לקדוש מעונה לא יופרע חס ושלום.
 

וזה מה שהיה לנשיא המדינה לומר על הפיגוע. הוא התייחס אליו בשתי שורות, אגב התייחסות ארוכה ומפורטת יותר לנושא ההפרדה באוטובוסים ביו״ש. ״הבוקר קיבלנו תזכורת כואבת למורכבות הביטחונית איתה מתמודדת מדינת ישראל ולמחיר שאנו משלמים עבור עקרונות היסוד שלנו״.
 
כשהנהגת המדינה מתייחסת לטרור הערבי בצורה כה עיוורת, אין פלא שהוא ממשיך. ״מורכבות ביטחונית?״ איזה מין שם זה לניסיונות רצח יומיומיים של יהודים בידי ערבים?
 
״טיפשות היא לחזור על אותה פעולה ולצפות לתוצאה אחרת״, אמר אלברט איינשטיין. מדינת ישראל מתייחסת לטרור הערבי באותו אופן שוב ושוב. מענישה את המחבלים בעונשים קלים ומגוחכים, כאילו היו עבריינים פליליים ולא חיילי אויב לכל דבר. למשפחותיהם, לסביבתם, לקהילה שלהם שהצמיחה אותם ומקדשת אותם, ורואה בהם ובמעשיהם מופת וסמל - המדינה לא עושה דבר. אל תצפו לתוצאה אחרת.