החברה החרדית עוברת בשנים האחרונות תהליך משמעותי ומהפכני של השתלבות בחברה הישראלית. לאט ויחסית בשקט, יותר ויותר חרדים נכנסים לתוך מעגל העבודה. למרות העדר לימודי הליבה, יותר ויותר חרדים פונים ללימודים גבוהים, בעיקר במקצועות החופשיים, וחלקם הקטן גם מתגייסים לכוחות הביטחון וההצלה. קורס ראשון של חוקרי משטרה עתיד להסתיים בחודשים הקרובים; קורס אחר של שוטרים בשירות חובה הסתיים לפני חצי שנה; אחוזי הגיוס לצבא במגמת עליה כבר מספר שנים, מגמה שנפגעה עקב החלטות הממשלה הקודמת; במכבי האש כבר הסתיימו בהצלחה מספר קורסים בהם שולבו חרדים. הכל בשקט, מחוץ לרדאר. ועכשיו יש יעד נוסף: הוועדה לבחירת שופטים ובית המשפט העליון, בהשראת השתלבותם של ערביי ישראל במערכת המשפט.

בחברה החרדית מסבירים שהשינויים חייבים להיות איטיים ו״טבעיים״, לא כאלה שנכפו עליהם. התהליך, בין היתר, הוא חלק מהחשיפה של הדור הצעיר יותר לעולם החילוני שמבחוץ. הם מספרים שהם רוצים לקחת חלק. אם הדור הצעיר של מדינת תל אביב זנח את החלום להיות כבאי או שוטר לטובת 15 דקות תהילה בבית האח הגדול, הרי שבחברה החרדית החלום רק החל להכות את שורשיו. אלו שכבר השתלבו מביאים את הבשורה לרחוב שלהם. פתאום מסתובבים בבני ברק וירושלים עשרות של עורכי ועורכות דין, רואי חשבון, ועובדי תעשיות ההייטק והשירות.

במשרד התמ״ת הצליחו למשוך חברות אמריקאיות להשתמש בכוח האדם של הנשים החרדיות, לטובת מוקדי שירות לקוחות, במקום מוקדי השירות שפעלו קודם לכן בהודו. התרומה הכלכלית של כל חברה כזו אדירה, הן לחברה הישראלית והן לחברה החרדית. והשמועות על השכר הטוב, התנאים, ויותר מכך - על הנגשתם של המקצועות באופן שמתאים את עצמו לקהל החרדי, עשו את שלהן. התהליך במגמת עליה. רק שלא יפריעו, אומרים ברחוב החרדי.

מקצוע אחד, פופלארי במיוחד, הוא מקצוע עריכת הדין. הקריה האקדמית קרית אונו הייתה מהחלוצים, ובשנת 2002 הוקם הקמפוס החרדי הראשון. היום יש כבר שניים עם כ-3,000 סטודנטים. השינוי הוביל לכך שבבחירות הקרבות לשכת עורכי הדין יתמודדו, לראשונה, גם חרדים. לסיעה שלהם קוראים ״אמונה במקצוע״, והמטרה: לאפשר ייצוג הולם של החרדים בלשכה, השתלמויות וימי כיף שיתאימו לאורח החיים החרדי, והכי חשוב: מקום בוועדה לבחירת שופטים. אחרי שהחלו להשתלב במקצוע, הם רוצים לשנות גם את התפיסה של החברה החרדית כלפי מערכת המשפט. הם רוצים שופט שמדבר ״חרדית״.

הם צודקים. החברה החרדית ידעה עליות ובעיקר מורדות עם מערכת המשפט. מספיק להזכיר את הפגנות הענק בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בעניין כיכר השבת. לטענתם, אם היה שופט חרדי בהרכב הוא היה מבין אותם. מבין את השפה שלהם, ואולי התוצאה הייתה אחרת. הם צודקים. לחרדים כמעט ואין ייצוג בבתי המשפט. בוודאי לא בבית המשפט העליון. פסיקתו של שופט חרדי, גם בנושאים הרבה פחות עקרוניים, תתקבל בהבנה גדולה יותר. גם אם בעלי הדין לא יהיו מרוצים מהתוצאה, הם יתקשו לערער על דמות סמכותית שזוכה לאהדה ברחוב החרדי. אגב, בסיעה, אולי מתוך רצון לזכות באהדת וברכת הציבור החילוני, אומרים שהיו מעדיפים שופטת חרדית.

כדי שזה יקרה הם צריכים להביא לידי ביטוי את אחוז חברי לשכת עורכי הדין החרדים, שעומד על כ-6%, שהם כ-3000 עורכי דין בקירוב. דווקא על רקע המאבק על ראשות הלשכה, ״אמונה במקצוע״ הם הדבר הכי מרענן ומרתק בבחירות האלה. חברי הסיעה מספרים שחלק מההשראה מגיעה דווקא מערביי ישראל חברי לשכת עורכי הדין. להם כבר יש ייצוג בוועדה לבחירת שופטים (ללשכה יש שני נציגים, אחד מהם הוא עו״ד חלאד זועבי -א.ז.). נראה לי שדווקא תהליך כזה יכול להעצים ולעודד את החברה החרדית להשתלב בחברה, להעצים את התהליך שהחל כבר. אני בטוח שאפשרות שכזו תעצים את הביקורת על החרדים. יטענו שזה עוד חלק מהכפייה החרדית. אני חושב שדווקא מבט קשוב לתהליך יכול לגלות בדיוק ההפך.