יושב על הגדר: צה"ל מחכה לתקציב ונמצא בחוסר ודאות כלכלי

כמו בכל המערכות התלויות בתקציב המדינה, גם בצה"ל ממתינים למעלה משנה לסיום סאגת הרכבת הממשלה ואישור תקציב המדינה. הארגון שאמור לפעול על פי תוכנית תקציבית מוסדרת תקוע בכל הקשור לשינוי שהוא עובר מאז כניסתו לתפקיד של הרמטכ"ל החדש גדי איזנקוט. 

רק דבר אחד שכחו במערכת הפוליטית: צה"ל לא עובד לפי עונות השנה או מצבי הרוח של ראש הממשלה, צה"ל מתכונן היום לאתגרי המחר וכל האתגרים שהוצגו מצד המערכת הביטחונית לפני שנתיים, כאלו שצה"ל היה אמור להיות ערוך להם היום יצרו פקק עצום במוכנות של הארגון הצבאי. 

בדו"ח מבקר המדינה האחרון נמתחה ביקורת נוקבת על מערכת הביטחון ועל מוכנות הצבא. הדו"ח הביע דאגה ובצדק מרמת המוכנות ובמערכת הביטחון לא סתרו את הדברים, ההפך, אשרו אותם ותלו אותם בבעיית התקציב. בשנה האחרונה דיברו רבות על העימותים הצפויים גם בדרום ברצועת עזה, גם בצפון מול חיזבאללה וסוריה, גם בגדה מול הפלסטינים ואפילו בגבול ישראל מצריים. 

ההסכם עם איראן יהפוך לעצם בגרון עבור ישראל 

בצה"ל לא המתינו לתקציב והסיתו כספים ממקורות אחרים בתוך הארגון לטובת אימונים והתעצמות. למרות ההחלטה הנכונה לתעדף את האתגרים, בפועל צה"ל ימצא עצמו שוב מבוקר ובצדק, ורק בדו"ח הבא נדע מה נפגע בגלל הסאגה הפוליטית. בצה"ל ציירו על ציר הזמן התקציבי נקודות קריטיות -  שתיים מהן כבר נחצו.  האחת זהות ראש הממשלה ושר הביטחון, השנייה הכנת תקציב רב שנתי. 

הנקודה הבאה הקריטית היא ציפייה לראות איך תחולק העוגה הכלכלית בין המשרדים והנקודה שלאחריה, תוצר ההסכם עם איראן. בנקודת החלוקה במערכת הביטחון מקווים לראות אישור לאותה תוכנית שתסייע לצה"ל לבנות צבא לשנים הבאות. זו ההשלכה של תקציב רב שנתי. חמש שנים של תקציב ידוע מראש יאפשר למערכת הביטחון לבנות תוכניות עתידיות לשנים הבאות. אם ממשלת ישראל תתמוך ותאשר, תגדיל את התקציב בהתאם, בצה"ל ינשמו לרווחה. אם לא, צה"ל לא יוכל להתכונן לשלל האתגרים כפי שמצופה ממנו.

הנקודה הקריטית הבאה היא ההסכם עם איראן,  שלכל הדעות הופך לעצם בגרון עבור ישראל. ארצות הברית תצטרך לרכך את הביקורת ואת התרחישים שמציבים בישראל להסכם המתגבש והערכה היא כי היא תרכך זאת באמצעות חימוש נוסף של מערכת הביטחון במטוסי חמקן, ובתקציבים להעצמת מערכת ההגנה של ישראל. 

בשבועות הקרובים ייחשף דו"ח וועדת לוקר שצפוי להמליץ על שורה של שינויים במבנה צה"ל, בין היתר הורדת גיל הפרישה ל-42, כפי שנחשף בעבר ב"מעריב אונליין". השינויים במבנה הצבא יחסכו למערכת הביטחון מיליארדי שקלים בשנים הקרובות. ממשלת ישראל תצטרך להחליט האם לשלם בכסף רב לטובת חיסכון והתייעלות או להמשיך במתכונת הנוכחית. 

אם תאשר הממשלה את המלצות לוקר, היא תאלץ לפתוח את הכיס ולהוסיף סכום עתק של 7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. את הרווח היא תראה בעשרים השנים הבאות. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות למערכת הביטחון הוא אישור חלקי של המלצות, דבר שיוביל את המערכת מצד אחד לייצר התייעלות דרמטית ומצד שני לעשות את החישובים הבלתי אפשריים מבחינה תקציבית. 

בצה"ל יצטרכו להחליט במה לפגוע ואת מה לייעל. עד שממשלת ישראל החדשה והתזזיתית תואיל בטובה לסיים את סאגת הרכבת הממשלה, בצה"ל ימשיכו לעסוק בהכנה ליום שאחרי. מתח רב שורר במשרדי אגף התקציבים וגם חוסר ודאות כלכלי שעלול להפוך למוקש הביטחוני הבא של ישראל.

בימים של רוח סערה הדורשת מהחברה הישראלית לעצור את גל הגזענות ברחובות דווקא במערכת הצהלית, שהחברה הישראלית יכולה ללמוד ממנה רבות חייבים לשנות מחדש את הגדרות האוכלוסיות המיוחדות. 

הצעד הראשון, סגירת גדוד חרב הדרוזי, הוא צעד נכון. גורם בכיר בצה"ל אומר כי ההחלטה נבעה מתוך רצון לעצור את הגדרת הלוחמים הדרוזים כאוכלוסיה מיוחדת ולשלבם בגדודי הח'יר. אין ספק שמדובר בהחלטה חשובה מאוד אולם בסיסה הוא לא התחשבות בדרוזים אלה התייעלות במערכת, שכן צה"ל בשנים האחרונות לא באמת הצליח לאייש את הגדוד הדרוזי ונאלץ לחזור 20 שנה לאחור, לימים בהם הכתיב לחיילים היכן לשרת ולא התחשב בהם. 

באותה צורה חייבת מערכת הביטחון לעצור את הגדרת הישראלים יוצאי אתיופיה כאוכלוסיה מיוחדת, כך גם בהתייחסה לבדואים, לצ'רקסים ואפילו לחיילים הבודדים. עד היום המערכת הגדירה אותם כך בגלל הצרכים המיוחדים שנדרשו לספק להם לצורך ההשתלבות. אולם אם בצה"ל רוצים לתקן אפליה חייבים בראש ובראשונה לשנות הגדרות. 

אין מניעה להמשיך ולהעניק חבילות ת"ש לאותם חיילים בדיוק כמו שמעניקים לחיילים נזקקים. ההחלטה מתחילה מלמעלה ורק אם תתקבל ותחלחל מטה ,יוכל הארגון הצבאי להסתכל בתוך עיניים של אותן אוכלוסיות ולהעניק להם באמת זכות של שווים בין שווים ויכולת להתמודד עם השירות, ואולי הכי חשוב לרכוש כלים אמיתיים ליום שאחרי שיפשטו את המדים. 

לרשימת האוכלוסייה המיוחדת לא מניתי בכוונת תחילה את הקהילה החרדית מהסיבה הפשוטה שהגדרתם כאוכלוסיה מיוחדת נובעת מעניינים פוליטיים בלבד. ביחס אליהם גם בצה"ל עדיין לא יודעים איך להתמודד עם החוקים המשתנים עם החלפתם של שרי האוצר וכניסתן של המפלגות החרדיות. גם במקרה הזה ממתינים בצה"ל ליום שאחרי כדי להבין מה ההוראות בכל הקשור לגיוס חרדים ולשילובם.