שרת המשפטים החדשה, איילת שקד, בוודאי מביאה עמה רעיונות ותוכניות שבמרכזן הדרישה להיטיב את השירות הניתן לציבור. שנים ארוכות אנו מבקרים שוב ושוב את מערכת המשפט, בטענה החוזרת ונשנית כי הפגיעה המרכזית בציבור נובעת מהתמשכות היתר של המשפטים האזרחיים והפליליים.

השופטים, כפי שאנו שומעים (ורואים), אינם חוסכים מאמץ להתגבר על הפיגורים המלווים את המערכת, אך כוחם בפתרון הבעיה מצומצם יחסית, כאשר הגבול הנתון בנושא זה הוא גבול מדיניות התקציב. הרי זה שנים אנו נתונים ב"מלכודת" התקציב, כאשר צורכי המדינה בתחומי הקיום היומיומי, בביטחון, בכלכלה, בשכר, בבריאות ובעוד נושאים אחרים, כהנה וכהנה, מקבלים עדיפות לאומית בסולם הדרישות.

עם זאת, בל נשכח כי בשנים האחרונות חלו שיפורים. למשל, בחלק נכבד מהמבנים של מערכת המשפט נבנו היכלות משפט ראויים, האדמיניסטרציה של בתי המשפט השתפרה, ובראש וראשונה, כמובן, נוספו תקנים. אומנם עדיין לא מספיקים לשופטות ושופטים חדשים במערכת.

המאמצים לשיפור השירות לאזרח נעשו מתוך ראיית המצוקה, בעיקר בתחום התמשכות היתר של הדיונים המשפטיים, שהם החלק הכואב במיוחד לציבור. התמשכות זו אינה רק תוצאה של מספר השופטות והשופטים המכהנים כיום על כס המשפט, אלא גם של כמות התיקים המסתיימים בהליכי המשפט. מעל לכל ובדרגת חשיבות הבכירה ביותר עומדת, כמובן, הדרישה לאיכות גבוהה של פסקי הדין וההחלטות השיפוטיות.

אני מציע לשרת המשפטים, איילת שקד, כמה עצות שימושיות שיש בכוחן, אם ימומשו בהקדם, כדי לשפר את מערכת המשפט שלנו: יש לבדוק מחדש, בשיתוף הדוק עם מנהל בתי המשפט וצוותו, אם תקני השופטים והאדמיניסטרציה של מערכת המשפט כיום עומדים בפני הגידול שחל בעבודת בתי המשפט עם השנים. האם אין מקום לרביזיה משמעותית בבדיקת הנושא והסקת מסקנות ראויות? עם זאת, אני מסכים לאמירה הקובעת: "מוטב שהצדק ישתהה מאשר אי הצדק יוחש".

אין חולק על כך ששיהוי הדין יוצר חשש לעיוות דין. תקנים שהתאימו למערכת השיפוט לפני עשור שנים ואפילו פחות, אינם מתאימים עוד וחייבים רענון, תוך כדי בדיקה יסודית. כדאי ששרת המשפטים תמנה צוות בכיר מטעמה שייתן את דעתו לסוגיה חשובה זו וימצא את הפתרון המתאים לבעיה. פיגורים במתן הכרעות משפטיות פוגעים באמון הציבור במערכת, על כל השלכותיו.

יש לקיים בירור יסודי בנושא אורכם של פסקי הדין. חייבים למצוא פתרון מעשי לכתיבה הארוכה יתר על המידה של פסקי דין על ידי חלק נכבד מהשופטים. זאת בלי שהדבר יפגע, כמובן, ברמתה של הפסיקה. קורסים מעשיים, בשיתוף מומחים, שבהם ישתתפו כל השופטים, ללא יוצא מהכלל, ישפרו את המצב ויסייעו לשופטים בפתרון בעיית יומניהם העמוסים לעייפה.

יש לעודד שיתוף פעולה משמעותי בין השרה לבין מוסדות לשכת עורכי הדין. שיפור האיכות המקצועית של עורכי הדין והידוק הפיקוח האתי והמשמעתי על עבודתם הם ערובה לשירות יעיל ומקצועי שיוכל האזרח לקבל מפרקליטו (ואולי גם זול יותר) והם צריכים לעמוד בראש טבלת הדרישות של השרה מלשכת עורכי הדין, המרכזת בידיה כוח רב. שיתוף הפעולה האמור מחייב רביזיה אצל המתמחים בעריכת הדין ובמבחני לשכת עורכי הדין.

יש לעודד שיתוף פעולה משמעותי בין השרה לבין נציגות השופטים הארצית המייצגת את שופטי ישראל. עמדת נציגות השופטים יכולה להיות כלי עזר חשוב בשקילת ובדיקת האופציות השונות לשיפור תפקודה של המערכת השיפוטית.

חובה לטפל בהקדם בסוגיית "השופטים השחוקים" והבלתי מתאימים במערכת. חייבים למצוא דרך לפתרון בעייתם של אותם שופטים, כדי שייפרשו מן המערכת ובכך יימנעו עינויי דין ועיוותי דין, חלילה, ממתדיינים המאבדים את אמונם במערכת. צעדים אלה חובה לעשות בדיסקרטיות וברגישות רבה, בלי לשכוח את פרי עבודתם של אותם שופטים בהיותם במיטבם על כס המשפט.

נושא הפיקוח על עבודת הפרקליטות זכה בשנים האחרונות למספר רב של דיונים בכנסת ובוועדותיה. הפרקליטות אינה יכולה לתפקד כהלכה אם לא תהיה ביקורת ראויה על עבודתה. כיום קיימת אומנם ביקורת מסוימת על עבודת הפרקליטות (כולל ביקורת של מבקר המדינה), אך הגיעה העת להעלות את הנושא בפני שרת המשפטים, כדי להגיע לתוצאה סופית ומחייבת. תוצאה זו תחזק בוודאי את אמון הציבור בפרקליטות על כל שלוחותיה, כולל לשכת היועץ המשפטי לממשלה. נושא זה צריך לקבל עדיפות בבדיקות שרת המשפטים וכל עכבה בטיפול אינה לטובה, מה גם שהיא יקרה תקציבית. הליך של גישור יסייע לפתרון מהיר והולם.

אני משאיר ב"צריך עיון" את ההצעה להקים ערכאת ערעור מיוחדת ("הערכאה הרביעית") שתדון בכל הערעורים המוגשים לבית המשפט העליון כיום (למשל ערעורים על מידת העונש) ובכך יתפנה יומנם של שופטי בית המשפט העליון השומעים כיום את כל הערעורים המוגשים לגבי קולת העונש או חומרתו. להצעה זו יש תומכים לא מעטים אך גם לא מעט מתנגדים. אולי כדאי לבדוק כיצד פתרו את הנושא מדינות מתקדמות אחרות בעולם.

ועצה אישית לשרה שקד: תפקידך כשרת המשפטים הוא אחד הבכירים והמהותיים ביותר בממשלה. קרוב לוודאי שתצטרכי להשקיע את כל מרצך ויוזמותייך בעבודת המשרד. זכרי כי גם אם בחלק מן הציבור קיימת ביקורת, אנו גאים במערכת המשפט שלנו. אם קיימות דרישות לתקן את המערכת בתחומים שונים, צריך לבדוק אותן כדבעי, בזהירות רבה, תוך ראייה כוללת שבית המשפט העליון, כמו גם הערכאות הנמוכות יותר, הם הביטוי המרכזי לדמוקרטיה המתקיימת לתפארת המדינה ומהווה דוגמה ומופת להרבה מדינות, בהן גם המפותחות והמתקדמות בעולם.

עלי והצליחי!

מיכאל לינדנשטראוס

שופט מחוזי בדימוס, מבקר המדינה לשעבר 

בן 78, שיחק כדורגל בהפועל ירושלים בשנות ה־50. אב לשלוש בנות, אחת מהן שופטת

היה תובע צבאי, שופט צבאי, תעבורה, שלום ומחוזי, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, עד לפרישתו לגמלאות ב-2005

ב־2005 נבחר למבקר המדינה. ראה במאבק בשחיתות תפקיד עיקרי. ב־ 2013 נבחר ליו"ר עמותת שקיפות בינלאומית - ישראל