לא צריך לתת לחברה הרוסית קספרסקי לבלבל או להפיל אותנו מהכסא. זו חברה שמייסדה היה בעברו איש המודיעין הסובייטי-רוסי ויש לה אינטרס כלכלי־מסחרי מובהק. כל גילוי על וירוס מתוחכם שכזה מביא לה עוד לקוחות, בעקר במדינות המערב.
בנוסף לכך, כל הווירוסים מיוחסים תמיד למדינות או חברות במערב. קספרסקי לעולם לא תעז לחשוף וירוסים או תולעי מחשב שמקורם ברוסיה. ברגע שתעשה זאת, גורלה יהיה כגורל כל מי שניסה לקום נגד ולדימיר פוטין או לאתגר אותו. מסיבה זו, ממשלות במערב, להבדיל מחברות, אינן עובדות איתה, משום שהכול יודעים שהיא נגועה לא רק באינטרס מסחרי, אלא גם בהטיה פוליטית־אידיאולוגית.
לא צריך להתרגש גם מהדיווח ב״וול סטריט ג'ורנל״, שנסמך על המחקר במעבדות של חברת קספרסקי, לפיו התברר כי וירוס מחשבים בשם ״דוקו 2״ שהתפשט ברחבי העולם מקורו במודיעין הישראלי. קודם כל, הווירוס כבר נחשף והוזכר בעבר, גם כן ב״מיזם משותף״ של היומון האמריקאי והמעבדות הרוסיות.
באופן כללי, לוחמת סייבר - חדירה למחשבים באמצעות תוכנות משוכללות של ״סוסים טרויאנים״, וירוסים ותולעים של מדינות, חברות, ארגוני טרור והאקרים בודדים - היא העתיד בתחום עבודת המודיעין. והעתיד כבר כאן. בחזית לוחמת הסייבר ניצבות ארה״ב, סין, רוסיה, בריטניה וישראל, כשגם איראן מגלה שיפור רב.
שמות הווירוסים, הנשמעים כמו לקוחים מההפטרה, מתחלפים - פעם זה ״סטוקסנט״, פעם ״פליים״ ופעם ״דוקו״. אך המטרה היא תמיד אותה מטרה - לחדור למחשבי היריב כדי לדלות עליו מידע, להאזין לשיחותיו, לקרוא מה שהוא כותב ולצלם אותו. וגם לחדור למחשבים שמפעילים חומרה וציוד, כדי לפגוע בהם.
זה מה שמיוחס למבצע ישראלי־אמריקאי מלפני שבע שנים, שהחדיר את תולעת ה״סטוקסנט״ למחשבים של האתר להעשרת אורניום בנאתנז וגרם להשבתת אלף (כשליש) מהסרכזות (צנטריפוגות) של איראן.
זה שנים ישנם דיווחים ולפיהם כל כינוס בינלאומי הוא יעד לפעילות איסוף מודיעינית של קהילות ביון. בוודאי שמפגשים של איראנים, במיוחד אלה שנושאים ונותנים על עתיד תוכנית הגרעין של ארצם, הם מטרה לפעולות ריגול נגדם.
מי מתעניין באיראנים? זו כבר שאלה מיותרת. ארה״ב, ישראל, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין, המודיעין המקומי של המדינה שבה מתקיימות השיחות ועוד. היום כבר אין צורך לפרוץ לחדרי המשתתפים בבתי מלון, אפשר לנסות ולהחדיר למחשבים שלהם או למחשבים של בתי המלון וירוסים, תולעים וסוסים טרויאנים - וזה מה שקרה, על פי הדיווח ביומון האמריקאי.
הבעיה היא כפולה. היעדים של לוחמת הסייבר ההתקפית, במקרה זה איראן, מודעים לכך ונוקטים בכל האמצעים כדי למנוע מהתוקפים להשיג את מבוקשם. בשל כך, וזו הבעיה השנייה, המפתחים נאלצים כל פעם לעלות מדרגה ולפתח קוד אלים יותר. ככל שהתוכנה תוקפנית יותר, כך היא גורמת לנזק סביבתי רב יותר, ולא רק ליעד שבו ביקשה לפגוע. במקרה שלפנינו, אפילו המחשבים של שומרי הסף - מעבדות קספרסקי - נפגעו והורעלו.