הייתה שעת צהריים במוצאי השבועות, כשאנוכי ובני משפחתי, יחד עם המוני בית ישראל, ביקשנו לשוב בטיסה מאילת למרכז. לכאורה עניין שבשגרה. שעה לפני מועד הטיסה התייצבנו, בהתאם להוראות, בשדה. בתום בדיקה קפדנית נמצאנו טהורים וזכים כבדולח והמתנו למטוס ארקיע שינחית אותנו בשלום בשדה דב.
באולם ההמתנה התכנסו עוד ועוד נוסעים, עד לכמעט מחנק, ולמטוס שלנו אין רמז ואין בשורה. עכשיו, בכל שדה תעופה בתבל נהוג להציב לוח מאיר עיניים שבו מצוינים מועדי ההמראה והעיכובים, אולם בשדה התעופה האילתי אין רמז ללוח כזה. המתנו דרוכים. חלפה רבע שעה מאז ההמראה שלא הייתה, חצי שעה, גם 45 דקות עברו, ועדיין לא ניתן היה לברר ולו גם ברמז מה עולה בגורל המטוס.
לידנו עמדו וגם ישבו, נדחקים וצפופים, נוסעי חברת ישראייר שהמתינו לשווא כמונו לבואו של מטוסם המיוחל. כל העת הזאת נשמעה המיית נרגנות עולה, אך לא היה אל מי להפנותה. מכל צבא עובדי השדה לא היה ולו נציג אחד של חברות התעופה שיבהיר או יכריז על מועד האיחור. עובדי החברות היו ספונים במשרדיהם, שהכניסה אליהם אפשרית רק למי שצופן הכניסה לדלת בכיסו. דמנו רתח מזעם: מאות נוסעים ממתינים בשדה קטן, ואין ולו אחד שילחש באוזנם או ירעים בקולו, יתנצל ויבהיר את גודלו של האיחור.
הדרמה נמשכה עד שלאחר שעה הגיח עלם מיוזע מאחת הכניסות הנעולות והחל בשיגור נוסעי ארקיע למטוס הממתין. “מדוע האיחור?", שאלנו. “ככה זה", משך העלם בכתפיו. גם השאלה “מדוע לא עדכנתם אותנו?", נענתה במשיכת כתף. כל אלה הם כאין וכאפס לעומת מה שהתרחש בסמוך: “כל נוסעי ישראייר מתבקשים לעלות לאוטובוסים הממתינים להם בשדה", נשמעה ההודעה.
מתברר שחברת התעופה ביטלה את הטיסה ובמקום לרחף באוויר 40 דקות, נצטוו הנוסעים לעלות לאוטובוסים שיגמאו את המרחק הזה בחמש שעות, בפקקים של מוצאי החג, בליווי בכיות של תינוקות. האם אזלו מטוסי החברה או הוכרזה שביתה פתאומית? כל הבהרה לא הושמעה. על אף נקיפות הלב שמחנו שאיננו חלק מהנוסעים שהועלו בעל כורחם לאוטובוסים העמוסים לעייפה.
מתברר שחברת התעופה ביטלה את הטיסה ובמקום לרחף באוויר 40 דקות, נצטוו הנוסעים לעלות לאוטובוסים שיגמאו את המרחק הזה בחמש שעות, בפקקים של מוצאי החג, בליווי בכיות של תינוקות. האם אזלו מטוסי החברה או הוכרזה שביתה פתאומית? כל הבהרה לא הושמעה. על אף נקיפות הלב שמחנו שאיננו חלק מהנוסעים שהועלו בעל כורחם לאוטובוסים העמוסים לעייפה.
ביקשנו את תגובת ארקיע לאיחור נטול ההודעה, ומלבד התנצלות והבהרה כי מדובר בתקלה בלתי צפויה לא זכינו למענה. גם דובר ישראייר הגיב בהתנצלות ואמר כי מדובר בתקלה. ואנחנו תמהים: האם אין בחברה הזאת מטוס היכול למלא את החסר? הרי תקלות ואיחורים הם לחם חוקם של הנוסעים, אבל לנסוע באוטובוס במקום לטוס במטוס? טוב שאין מדובר בחציית האוקיינוס בסירות מפרש.