הנה שאלת תם: מדוע ממשלת ישראל בכלל מזרימה תקציבים לתיאטרון הישראלי? מי החליט, ומאיזו סיבה, שלתיאטרון שאין לו מספיק קהל כדי לממן את עצמו - כלומר, שלציבור הישראלי יש בו עניין מוגבל בלבד - מגיע לקבל אחוז, ואפילו קטן, מכספי המסים שמשלם כל ישראלי, כולל מי שאינו חפץ בתיאטרון ואינו פוקד אותו?
והנה עוד שאלת תם: מדוע ממשלת ישראל מזרימה תקציבים לאחזקת בתי כנסת בישראל? מי החליט, ומאיזו סיבה, שלבתי כנסת שאין להם מספיק קהל כדי לממן את עצמם - כלומר, שלציבור הישראלי יש בהם עניין מוגבל בלבד - מגיע לקבל אחוז, ואפילו קטן, מכספי המסים שמשלם כל ישראלי, כולל מי שאינו חפץ בבית הכנסת ואינו פוקד אותו?
והנה עוד כמה שאלות כאלה: מדוע ממשלת ישראל מזרימה תקציבים לפסטיבלים, לאברכים, לעמותות שמקיימות ימי עיון, לתקנים של פרופסורים למגדר, ליוצרים כאלה וליוצרים אחרים, לסרטי תעודה, לבלט מודרני, לתיקוני ליל שבועות?
המדינה מזרימה לכל אלה תקציבים משום שהחליטה שכל אלה נחוצים לקיום תרבות בישראל. וכמובן, זו החלטה פוליטית, המתקבלת בזירה פוליטית, והכפופה למאבקי כוח פוליטיים, שבסופו של דבר מכתיבה סדר יום תרבותי: כך וכך לקולנוע, כך וכך ללימוד תורה, כך וכך לדוקטורנטים לספרות.
אפשר לתמוך בהחלטה לממן את כל הפעילויות האלה, ואפשר להתנגד לה - לטעמי, מוטב היה להפסיק לתקצב את רוב הפעילויות הללו. מוטב היה לאפשר לאזרח הישראלי להחליט בעצמו איזו פעילות תרבותית יש לו עניין לממן בכספו.
אבל לא כך נהוג כאן. ישראל היא מדינה שמתקצבת את תרבותה בכספי ציבור, ומרגע שהיא עושה זאת היא נעשית שותפה פעילה ודומיננטית בעיצוב התרבות הישראלית. ומרגע שהיא שותפה, היא גם תתערב בקביעת סדר היום שלה.
וכמובן, מוטב שתתערב בנימוס ובשכל, ובלי בריונות. מוטב שתנסה לאזן בין קהלים שונים, ובין טעמים שונים, ובין עמדות שונות ביחס למה שראוי לו בכלל להיקרא תרבות. אבל הדרישה שתימנע מלהתערב, שתימנע מהכנסת שיקול פוליטי לעולמה של התרבות, היא מופרכת. שטות. עצם העובדה שהמדינה לוקחת כסף מכם וממני ומעבירה אותו לתיאטרון אל-מידאן - זו התערבות פוליטית בשדה התרבות. עצם העובדה שהמדינה לוקחת כסף מכם וממני ומעבירה אותו לתלמיד ישיבה בפוניבז' - זו התערבות פוליטית בשדה התרבות.
המדינה משתתפת במימון משכורתו של עודד קוטלר - וזו התערבות פוליטית. המדינה תחליט לחתוך במשכורתו של קוטלר, כדי להעביר חלק ממנה למימון מיזם של תיאטרון קהילתי בהתנחלות יצהר - גם זו התערבות פוליטית. ברור שלטעמו של קוטלר, מוטב שהמדינה תבחר באפשרות הראשונה ולא בשנייה. וברור שיש ישראלים אחרים שיבחרו באפשרות השנייה ולא בראשונה.
מירי רגב, בדרכה המסורבלת והבוטה - צריך לקוות שאם יתנפלו עליה קצת פחות יהיה לה זמן לנשום, לחשוב, להירגע, ולחזור להידברות מנומסת - בסך הכל אמרה דבר נכון כאשר דיברה על ה״30 מנדטים״ שקיבלו היא וחבריה לליכוד. המנדט בכנסת הוא מנדט לקבל החלטות, כולל החלטות הנוגעות לעיצוב התרבות.
הטענה הנשמעת כאילו מעורבות פוליטית פוגעת בתרבות היא מצחיקה. הצעות חוק מהסוג שמציע יעקב פרי לניתוק התרבות מהפוליטיקה הן מצחיקות. בלי מעורבות פוליטית לא יהיה כנראה הרבה תיאטרון בישראל, ולא יהיה הרבה קולנוע תיעודי, ולא יהיה כמעט בלט, ולא יהיו תיקוני ליל שבועות (אלא אם יתברר שהציבור מוכן לממן חלק מאלה ישירות בכספו).
האם ישראל באמת זקוקה לכל אלה? הפוליטיקאים נבחרו כדי להחליט אם כן ואם לא. מכיוון שהם אלה שמוסמכים לקחת את השכר שהרווחתם ביושר, ולהעביר אחוז קטן ממנו כדי לממן את תיאטרון חיפה. הם גם אלה שמוסמכים להחליט שהגיע הזמן להפסיק לקחת את השכר שהרווחתם ביושר ולהעביר אחוז קטן ממנו כדי לממן את תיאטרון חיפה.