ארגון ״שוברים שתיקה״ הוא נושא הלפיד כרגע במרוץ הכמו־נצחי של ארגוני שמאל רדיקלי התוקפים את ישראל ומבאישים את ריחה בעולם. פעם זה במסווה של "זכויות אדם", פעם במסווה מדיני של "תוכניות שלום" כאלו ואחרות, הפעם הנושא הוא מוסר הלחימה של צה"ל.



כן, חשוב לא להתבלבל. מוסר הלחימה של צה"ל לא באמת מעניין את "שוברים שתיקה". זירת הפעולה שלהם איננה צה"ל ואיננה החברה הישראלית. אדרבה, הם מסרבים לשתף פעולה עם צה"ל ומפיצים את המסרים הרעילים שלהם בעיקר בחו"ל. קשה לעקוב אחר לוח הטיסות של חברי הארגון. לעתים נדמה שהם בכל מקום בעת ובעונה אחת.



קל לחשוף את המסווה מעל כוונותיו הזדוניות של הארגון. לא רק הפעילות האינטנסיבית בחו"ל והמימון האירופי הכבד רומזים על כך, אלא הפעילות עצמה. האם יש איזו מדיניות לחימה שצה"ל יוכל לנקוט אותה שתרצה את הארגון, פרט להנפת דגל לבן? הארגון נמנע בעקביות מלהציג מדיניות כזאת.



ולמה שיציג? ברגע שיתנהל דיון אמיתי על מוסר לחימה, ייחשפו מיד טיעוניו של הארגון כהבלים.



הארגון חייב לשמר את הדיון, והוא מצליח בכך רוב הזמן, סביב מקרים אנקדוטליים המציירים את צה"ל כצבא של סדיסטים המפיקים הנאה משפיכת דם. כל עוד הדיון נסב על העדויות האנקדוטליות (שיכול להיות שהן מפוברקות), ידו של הארגון על העליונה ודובריו יכולים להתראיין בפנים מיוסרות ולצייר את עצמם כנביאי צדק על רקע החברה הישראלית המצויה באורגיה בלתי פוסקת של הרג ורצח לשם שעשוע, ציור שיש לו קונים רבים ברחבי התקשורת העולמית.



אלא שגם בתקשורת הישראלית מספר העיתונאים המוכנים לקרוע את המסווה מעל ההתנהלות הצינית של הארגון העוין הזה הוא קטן להפליא. ואם זה המצב אצל העיתונאים הרעבים לסיפור, מה לנו כי נלין על נבחרי הציבור שמקבלים משכורת מכספי המסים שלנו בדיוק כדי להילחם בתופעות מכוערות כמו "שוברים שתיקה", המזיקות לישראל לא פחות מהטילים של חמאס וחיזבאללה?



בשעה שכל מוסדות החוץ, הדיפלומטיה וההסברה נרדמו בשמירה, תרופה למכה הגיעה מדרגי השטח. אביחי שורשן, מילואימניק מגולני המפעיל למחייתו דוכן קפה ומזכרות לתיירים באזור ים המלח, נדהם למראה המתקפה האכזרית על צה"ל ומדינת ישראל, ופרסם פוסט בדף הפייסבוק הפרטי שלו המפרט ארבעה מקרים שקרו בפניו בשירותו הצבאי שבהם נהג צה"ל לפנים משורת כל דין מדיני הלחימה כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע.



הפוסט שלו זכה לרבבות שיתופים והתחיל להניע תנועת נגד בשם "האמת שלי", שחשפה את פרישתו העולמית המדהימה של "שוברים שתיקה" ואת השפעתו על השיח העולמי. פעילות הרשת המואצת אילצה את האיחוד האירופי להזמין את נציגי "האמת שלי" לשימוע בפני ועדת זכויות האדם של האיחוד. קודם לכן ייצג שם את הקו הישראלי רק ארגון אחד. נחשו איזה. רמז: האיחוד האירופי שמממן את הוועדה לזכויות האדם תומך גם בו.



אגב, מנכ"לית "שוברים שתיקה" התייחסה ל"האמת שלי" בראיון, וטענה כי מדובר בארגון הממומן במיליונים. למעשה זהו ארגון מתנדבים בן חמישה אנשים בלבד, בעוד משכורתה של המנכ"לית מתקרבת לרבע מיליון שקל בשנה. אלה הם חיינו.