בסוף, הרי, זכות התשובה האחרונה תהיה של אילי הגז, כי נתניהו תמיד אומר ״הן״ להון - וספק אם האוצר, בהשראת כחלון, שמתחבא מתחת לניגוד האינטרסים שלו, יצליח להגן על זכויותינו ולעצור את הכניעה המתמסרת של ראש הממשלה.
כמה מהפרשנים הכלכליים-חברתיים בתקשורת ציינו מראש כי כניעת ראש הממשלה למונופול הגז תסמן שבר לאומי מסוכן, אם תתממש - ואני, סובר כתבנו לענייני תפוס ככל יכולתך, חושש שאכן תתממש, ובמהירות שדורש מר 30 מנדטים מחותמת הגומי שלו, הקבינט, שתמיד נכנס לנירוונה ולשתיקת כבשים לפני החלטות קשות (ר׳ מקרה ארדן, שהושפל בלי סוף על ידי הגביר ושתק - ועתה נרמס גם רעיון רשות השידור החדשה, פסגת הישגיו). אה, יש גם דרעי, שמן הסתם לא יהיה נחרץ כמחלוף ויחליט בפחדנות כאריה מארץ עוץ.
הפרשנים טוענים שבשל גזילת הכבשה (קרי: אוצרות הגז), מהרש (קרי: אנחנו, כולל 30 המנדטים), חייבים ההמונים לחזור לשדרות, במחאה גורפת נוסח קיץ 2011. אני, כך כתבנו לענייני עדריות, חושש שמחאה לא תצליח.

בקיץ 2015 כמעט כל דבר הוא קריטי וקיומי וראוי למחאה - מהדרישה להכנסת התרופות מצילות החיים החדשות נגד הסרטן לסל, דרך השוויון בנטל ובזכויות, רמת העוני, אפליית האתיופים, שירותי הרפואה הפרטיים, הכניעה לחרדים ולמתנחלים, הזנחת הדרום, בעיות הדיור - כל הדברים שקטנים על ראש הממשלה - דרך החרם העולמי, שלא ייעצר בלי שנשוב למו״מ, אזורי או עם הפלסטינים. זה המו״מ שראש הממשלה מסרב לחזור אליו, לפני שידפוק את הרשות ואת אבו מאזן, במו״מ עקיף עם חמאס.

אז איש לא יצא עכשיו לרחובות, כי הזעם הפך לחרדה, מבוכה, שנאה, חוסר אונים או התכחשות. טפטפו לנו שהכי חשוב זה לפחד - וראש הממשלה, בכל עוצמת 30 מלנדטיו, דואג לשמור על יציבות החרדה המופרכת שלנו, מאיראן ומאובמה, מהחרם והמו״מ ומהגז שיישאר במעמקי הים. אז למי יש ראש עכשיו לנסות ולהבין את ענייני לווייתן ותמר, כריש ותנין, יצוא וצריכה עצמית, מתווים ותגמולים מול התקבולים והשוואת מחירי יחידת אנרגיה כאן ובחו״ל, והאם לא מגיע לנו לקבל גז מוזל לנו ולתעשיותינו, עם צנרת ליבשה - ורק אחר כך לייצא גז?
 למי משנה שבהסכם החפוז והסמוי בין נתניהו למונופולים, לא תשפיע ירידת מחירי הגז בעולם, כנראה, על המחיר שייגבה מאיתנו? ומי יעז להתנגד לתביעתו החדשה, החצופה-לכאורה, של תשובה (שקיבל תספורת גדולה במתנה לפני כשנה וצימח שוב רעמה על קרחתו), לאסור שינויים בדרישות הממשלה מהמונופולים בעתיד?
מבולבלים? תנו אמון באיש שהבטיח לכם דברים שמעולם לא הבטיח לקיים; האיש שאין לו עניין בשטויות כמו אחריות ציבורית ושקיפות. די לו בשיסוי ספקי הגז ברגולטורים, השרה רגב ביוצרי התרבות הלעומתית, אמצעי התקשורת בעצמם ושריו זה בזה. העיקר לחתום מהר, יעלה כמה שיעלה, לפני שכולנו, גם בוחריו, יתחילו לתהות אם הגז מסריח מהראש ולמה אינו מקל את חיינו, כמובטח? התשובה לפי מר 30 מנדטים, שחזר בתשובה לתשובה ואמר הן להון, תהיה בטח שמשום שאנו לא מפחדים מספיק. זה למה.
אם היה לנו מבקר מדינה אמיץ כמו מר לינדנשטראוס, בוודאי היה לו עניין רב לעסוק בו. •