חברי הכנסת ושרי הממשלה עסקו בשבועות האחרונים בהתמודדות עם מסע החרם נגד ישראל המתנהל מחוץ לישראל. את קולם שמענו בנושא הקריאה לחרם של מנכ"ל אורנג' (שהספיק לחזור מדבריו) ושמענו גם לא מעט מהם מתייחסים להחלטת התאחדות הסטודנטים הבריטית לקבל את עיקרי תנועת החרם העולמית. לעתים נראה שחברי הכנסת ממהרים לטוס לדיון בחו"ל בנושא מסע הדה לגיטימציה נגד ישראל מאשר להציץ פנימה ולהבין שהחרם מתחיל בפנים.


דוגמה מצוינת לאיך מסע הדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל עובד ומי עומד בחוד החנית ניתן לראות בדוח שהוציאה בימים אלה תנועת "אם תרצו" על ארגונים ישראליים בעלי מעמד מייעץ לאו"ם, הפועלים נגד ישראל.
 
הדוח חושף  כיצד הארגונים "עדאלה", "איתיג'אה" ו"הוועד הישראלי נגד הריסת בתים", המציגים עצמם כארגונים ישראליים, משתמשים בנגישותם לגופי האו"ם כדי להאשים את ישראל ואת צה"ל בביצוע פשעי מלחמה, בהפרות הדין הבינלאומי בנושאי לחימה וזכויות אדם, בעינוי של פלסטינים ועוד. חלקם אף קוראים במסגרות אלו להחרמת מדינת ישראל, תוך שיתוף פעולה עם ארגונים פלסטיניים. הדוח מצביע על כך שהחל מ־2008 הארגונים הללו יזמו כ־30 פעילויות נגד מדיניות ישראל, ובמטרה למנוע מישראל את הזכות להגן על עצמה. 
 

בין השאר, במהלך מבצע "צוק איתן" ארגונים ישראליים, וביניהם "עדאלה", כאמור ארגון בעל מעמד מייעץ לאו"ם, פנו לאו"ם כדי לקדם ועדת חקירה נגד צה"ל ומדינת ישראל בטענה לעבירות על החוק הבינלאומי. בנוסף, בזמן מבצע "עופרת יצוקה" פנו "עדאלה" וארגונים פלסטיניים לאו"ם בדרישה לכפות על ישראל להפסיק את הלחימה, תוך האשמת ישראל בפשעי מלחמה.

"עדאלה" היה כמובן בין  16 הארגונים שסיפקו את המידע לדוח גולדסטון. ואם לא די בהאשמת ישראל בפשעי מלחמה והניסיון למנוע מישראל להגן על עצמה, "עדאלה" הגיש דוחות לוועדת זכויות האדם של האו"ם שעסקו ב"הפרת זכויות האדם והאזרח" של המיעוט הערבי, ובין השאר המליץ כי מדינת ישראל תתקן את חוקי היסוד שלה, הכוללים את ההגדרה "מדינה יהודית" וכן תכיר ב"טענת השיבה" של הפלסטינים לתחומי מדינת ישראל.
 
כעת, לאחר שנחשפה בפני הציבור הישראלי הפעילות של אלה אשר אמורים לייצג את האינטרס הישראלי אולם פועלים נגד מדינת ישראל, יש צורך להבין למה זה קורה. וגם כאן התשובה פשוטה. הם פשוט לא ארגונים ישראליים, אלא רק לכאורה. "עדאלה", למשל, הוא ארגון בלגי (מימון של כחצי מיליון שקל בשנים 2013-2014), ארגון אירופי (כמעט שני מיליון שקל מהאיחוד האירופי בשנים 2013-2014), גרמני (כמעט מיליון שקל בשנים 2012-2013), הולנדי (מעל לשני מיליון שקל בשנים 2012-2013) ועוד מיליוני דולרים ממדינות נוספות. כלומר "עדאלה" הוא נציג של אינטרסים של ישויות מדיניות זרות ולא מייצג את החברה הישראלית.
 
"עדאלה" לא לבד. ישויות מדיניות זרות מעבירות מאות מיליוני שקלים בשנה במטרה לבחוש בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות ארגונים פוליטיים, שעטו על עצמם מסכה של ארגוני זכויות האדם. ולכן לא מפתיע שהמכנה המשותף של הפעילויות של הארגונים הישראליים בעלי מעמד מחייב באו"ם הוא הפעלת לחץ בינלאומי על ישראל על מנת שזו תשנה את המדיניות שלה, שכן זוהי בדיוק אחת ממטרותיה של תנועת החרם העולמית (BDS) נגד ישראל. כלומר יש קו מחבר ברור בין הפעילות של ארגוני דה-הלגיטימציה הישראליים ותנועת החרם העולמית נגד ישראל.
 
והפתרון גם הוא פשוט, מכוון שארגוני הדה-לגיטימציה הישראלים הם חוד החנית במסע להחרמת ישראל ובמסע הדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל, על חברי הכנסת וממשלת ישראל להפנות את היוזמות והפעילות פנימה ולא החוצה. על מנת לשמור על הזהות היהודית של המדינה ובעיקר על מנת לשמור על הדמוקרטיה הישראלית יש להפסיק את החתרנות המדינית הזרה.

לכן חברי הכנסת צריכים להתייצב מאחורי הצעת החוק החדשה של ח"כ בצלאל סמוטריץ', שמטרתה להגביר את השקיפות של עמותות הממומנות על ידי ישויות מדיניות זרות, והצעות חוק נוספות שיעלו בקרוב ומטרתן לשים סוף לחתרנות המדינית ולחזק את הדמוקרטיה. אין דרך אחרת זולת חקיקה דמוקרטית זו, על ידי נבחרי ציבור שנבחרו ברוב קולות העם.
הכותב הוא ראש אגף מדיניות בתנועת "אם תרצו"