ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול לספוק כפיו בהנאה. בזכות מה שיוחס למודיעין, השיחות להשגת הסדר גרעין עם איראן לא יסתיימו במועד שנקבע. ברור עתה, יום לפני שיפוג המועד שנקבע, 30 ביוני, כי מחר לא תיחתם העסקה - וכל יום שעובר בלי עסקה הוא הישג לנתניהו ולכל מי שמתנגד לה.
השיחות על כן יוארכו, אך גם כאן זה לא יכול להיגרר לנצח. הממשל של נשיא ארה״ב ברק אובמה ושר החוץ ג׳ון קרי להוט להגיע לעסקה עד ה־4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי. אם זה יקרה וההסכם ייחתם עד אז, הרי שלקונגרס יהיו רק 30 ימים לבדוק ואולי גם לעכב את ההסכם. אם ההסכם יושג לאחר ה־9 ביולי - או אז יינתנו לקונגרס 60 ימים לבחינתו - ולך תדע מה יקרה בחודשיים אלה.
לאחר שלוש פגישות מרתוניות אתמול עם עמיתו, שר החוץ האמריקאי ג׳ון קרי, עזב שר החוץ האיראני מוחמד זריף את וינה וטס לטהרן להתייעצויות עם מנהיגה העליון של הרפובליקה האסלאמית, אייתוללה עלי חמינאי, האיש שיכריע אם יהיה הסכם או לא.
זריף טס לארצו משום שהוא ואנשיו חוששים שמאזינים להם ואינם בוטחים אפילו במערכי ההצפנה שלהם, שהיו אמורים לאפשר להם לשוחח בלי חשש שהדברים יפוענחו. כזכור, פרסומים בשבועות האחרונים בתקשורת הבינלאומית ובחברות לאבטחת מחשבים, ייחסו למודיעין הישראלי החדרת וירוסים לבתי המלון שבהם מתנהלות השיחות.
נסיעתו של זריף מעידה גם על כך שבעצם אין לו מנדט לסכם עסקה, ולכן עליו לכתת רגליו שוב לבירתו כדי לזכות בברכת הדרך של המנהיג העליון חמינאי. אך אם נסתמך על תקדימי העבר ואורחות המשא ומתן של איראן בעשור האחרון עם המעצמות הגדולות, המנהיג העליון לא יעניק מראש את הסכמתו. גישתו היא: תחתמו על ההסכם - ואז נחליט. וצריך לזכור שחמינאי כבר טרפד לפחות הסכם גרעין אחד שנחתם.
צריך להיות שוטה גמור כדי להתנבא באשר לסיכוי להשגת הסכם. הפערים נותרו גדולים, כפי שאמרו אתמול שרי החוץ של גרמניה, צרפת ובריטניה. אלה הם כל אותם נושאים שעדיין שנויים במחלוקת: הדרישה לגישה חופשית של פקחים בינלאומיים לאתרים צבאיים, הדרישה לחקור מדענים איראניים הקשורים לתוכנית הגרעין הצבאית, הדרישה לקבל מידע מלא על הנעשה בעבר ועמדה ברורה, ולפיה הסנקציות הקשות לא יוסרו עד שאיראן לא תכבד ותבצע את כל סעיפי ההסכם, אם זה יושג.
בקיצור, הסיכויים להסכם הם כמו הפרסומת שלפיה ״כל מספר זוכה״. ההיגיון אומר שאיראן זקוקה יותר מכל אחד אחר להסכם. הממשל האמריקאי להוט להשיגו. אך עדיין לא ברור אם יושג הסכם ואם כן מתי. הכל פתוח, גם, ואולי בגלל, שרגע האמת באמת מתקרב.