כאשר אנו ניגשים לנושא של משפחות מעורבות מנקודת המבט הישראלית, אנחנו צריכים להתחיל עם ההגדרות.



נישואי יהודים ללא יהודים אינם "אתגר" או "בעיה" כשלעצמם. זוהי המציאות של העולם היהודי העולמי המודרני, והשאננות או חוסר שביעות הרצון מצדנו לא ישנו אותה. אנחנו לא יכולים לחסום את המגמה הזו - ביטוי של מצבם המשופר של יהודי העולם - ואני לא בטוחה שהיינו צריכים לחסום אותה, גם אם בדרך נס ייקרו בדרכנו כלים וסנקציות הדרושים לכך.



השיח הישראלי המסורתי על נישואים מעורבים בתפוצות מדביק להם תווית של דרך חד-סטרית להתבוללות. המילה "התבוללות" בעצמה היא אחת מ׳׳קריאות הקרב" הנפוצות ביותר בלקסיקון של דיאלוג בין ישראל ויהודי התפוצות. על פי התפיסה הקיימת, באמצעות נישואים מחוץ ל"שבט", יהודים החיים מחוץ לישראל מתחילים בתנועה בלתי נמנעת "החוצה"- מהיהדות, מהתרבות היהודית ומכל קשר משמעותי עם ישראל. חסרי כלים אמיתיים כדי למנוע נישואים מעורבים בתפוצות, ישראלים יכולים רק להביט אל העתיד של העולם היהודי בדיכאון קודר ותחושה מבשרת רעות. כאשר יותר ממחצית מכל היהודים נישאים לגויים, זה אומר לבעלי תפיסה זו שבתוך דור או שניים כוחן של הקהילות היהודיות בעולם המערבי והתמיכה בישראל יקטנו באופן משמעותי.



כמי שעוסקת במשך שנים בתחום של זהות יהודית והשתתפה בארגון פרויקטים רבים הפונים אל הצאצאים של משפחות מעורבות, אני חייבת לציין שאני לא מאמינה בסיבתיות המדכאת הזו. כן, המגמה של נישואי יהודים ללא יהודים כנראה תימשך. לא, זה לא אומר בהכרח שהיהודים האלה, בני זוגם הלא היהודים וילדיהם חייבים לאבד את הקשר שלהם עם ישראל והמסורת היהודית וחיי הקהילה.



אם אנחנו, הישראלים, הארגונים היהודיים וארגונים פילנתרופיים מחוץ לישראל, ננסה להתעלם מהם, להטביע בהם סטיגמה או להביט בהם ברחמים, כאילו הייתה הבחירה האישית של בן זוג אוהב ביטוי של איזו מחלה או פגם - אז, כמובן, אנחנו נקצור את מה שזרענו. אם תחת זאת נפעל באופן יזום לקרב אותם, אם נפתח את הדלתות, את הראש ואת הלב בפניהם, אנחנו לא רק נשמר את הכוח שלנו כעם, אלא נוכל לפרוץ דרכים חדשות אל האוכלוסייה הלא היהודית במדינות שבהן מתגוררים זוגות מעורבים אלה.



ואכן, כבר היום יש מקרים רבים שבהם דווקא בן הזוג הלא היהודי מוביל את הדרך לגילוי של התרבות היהודית והמציאות העשירה של ישראל. אלפי צעירים שנולדו במשפחות מעורבות משתתפים בכל שנה ב"תגלית", וחוזרים מישראל עם ניצוץ יהודי חזק הבוער במוחם ובלבם.



על ידי דחיית הראייה התבוסתנית של נישואים מעורבים כדרך לתהום, על ידי פיתוח גישות שילוב חדשניות לאוכלוסייה גדלה זו, אנחנו יכולים לשאת את הבשורה ואת האמת של ישראל לחבריהם וקרובי משפחתם הלא יהודים.



הכרחי שישראל והעולם היהודי ישמעו ויאמצו את המסרים הללו, ויפעלו להעלאת המודעות לצורך בפתיחות ובגיוון בעולם היהודי. אלה אותם המסרים שמדגיש השנה "פרס בראשית" אשר הוענק לשחקן מייקל דאגלס בזכות הישגיו המקצועיים וזיקתו למורשת היהודית ולמדינה.



הרצון לשלב והנכונות לפתוח את הנתיב אל מודעות יהודית לזוגות מעורבים וצאצאיהם הם התשובה היחידה האפשרית לדרישות המציאות הדמוגרפית היהודית המודרנית. ניתן לעשות זאת. חייבים לעשות זאת. ישראל והעם היהודי חזקים מספיק. באמצעות המסר של הפתיחות והשילוב אנחנו יכולים להתחזק עוד יותר ולגרש את הפחד מפני התבוללות לתמיד.




מייקל דאגלס, זוכה "פרס בראשית". צילום: רפי דלויה


הכותבת היא סמנכ׳׳לית קרן "פרס בראשית"