1 אין לדעת לפי שעה אם אירועי הטרור של הימים האחרונים בירושלים וביהודה ובשומרון הם קצה הקרחון של אינתיפאדה שלישית, אם מדובר באירועים בודדים או בתשתית טרור מקומית. אך ברור שראש הממשלה ומערכת הביטחון נאלצים להתמודד עם מאבק בטרור ומתן תחושת ביטחון ליהודים מצד אחד, ועם שמירת מרקם החיים, הקלות ופעילות מסחר לפלסטינים, שנועדו לתת לאוכלוסייה תחושה של הפסד משמעותי כתוצאה מאלימות, מצד שני.


 

מדובר בניהול סיכונים מורכב שבמרכזו גם נפגעים בפועל וגם מניעת פוטנציאל נפגעים גדול הרבה יותר. גם "משיכת זמן" בהיעדר אופק מדיני מהווה אתגר, וכך גם הניסיון למקד את תשומת הלב בפעולות שמבצעת ישראל (בנדיבות) לשיקום עזה ולחיזוק הקשרים עם מצרים וירדן. שתי המדינות הללו חשובות מאוד בהקשר של שקט וויסות הלחצים בגדה וברצועה למניעת משבר וניהולו. 
 

ראש הממשלה, שר הביטחון, ראש השב"כ, הרמטכ"ל ואלופי הפיקודים יודעים שזוהי הדרך ואין בלתה. אך המשימה נעשית קשה ומורכבת על רקע קואליציית ה-61 השברירית של נתניהו, כשליברמן מהווה שחקן מרכזי דווקא מהאופוזיציה.  
2 את התערבותה של שגרירות ארה"ב בישראל בקרב גורמים פוליטיים לאישור מתווה הגז, נימקו גורמים אמריקאים בכך שהוא יהווה "מכשיר מדיני אפקטיבי לישראל בגיאופוליטיקה של המזרח התיכון".
 
הם צודקים: בכל מתווה שהוא עתידה ישראל להפוך למעצמת אנרגיה אזורית, והגז יהווה את "השמן על גלגלי הדיפלומטיה" מול הרשות הפלסטינית, ירדן, טורקיה, מצרים (שכנראה תבצע את תהליך הנזלת הגז) ועוד. אולם יש עוד סיבה אחת ידועה, ותיקה ומסורתית שהאמריקאים לא דיברו עליה: מחויבות פדרלית לסייע לכל אינטרס של כל תאגיד אמריקאי על פני כל נקודה בגלובוס. במקרה הזה, חברת האנרגיה נובל אנרג'י. 
 
כל ממשל אמריקאי, על פי מסורת זו, יגייס את כל משאביו כדי להשיג את היעד. כמעט הכל כשר. זה מתחיל בעובדים ובמנהלים במטה החברה ובמפעליה בארה"ב ובקשר שלהם לנבחרים בסנאט ובקונגרס. משם דרך בתי הנבחרים למזכירות המדינה, למועצה לביטחון לאומי ולבית הלבן. 
 
לפגישת העבודה השבועית, האפורה והשגרתית בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל לפני שנים, שאחד מסעיפיה עסק באישור לרכישת מכוניות לקצינים בדרגות אלוף משנה, ביקש להצטרף גם שגריר ארה"ב דאז מרטין אינדיק. הוא המתין בחוץ לתורו ונכנס לחדר כאחד האדם עם ראש אגף הלוגיסטיקה. הצבא, דומני, הציע אז לרכוש דייהטסו אפלאוז, ואינדיק לחץ שירכשו מאות מכוניות מדגם שברולט קוואליר. הוא הבטיח בשם היצרן מחיר נוח, פריסת תשלומים ואחריות למספר שנים. אינדיק דיבר בנועם, אך בתקיפות, ורמז שאם נרכוש שברולט לקצינים, הפנטגון יכיר לנו ברכישת ואנים לצורכי מינהלה והיסעים כ"אמבולנסים" שנוכל לרכוש בכספי הסיוע. 
 
שמעון פרס, שהיה אז ראש הממשלה ושר הביטחון, הביט ברמטכ"ל והאחרון הביט בראש אגף הלוגיסטיקה, שהסביר: "הדבר אינו אפשרי". כשביקשו הסבר, הוא נימק: "השברולט הייתה אצלנו בבדיקה, האוטו טוב והתנאים מעולים, אך המרכב ארוך בארבעה סנטימטרים מכלי הרכב מסוג מאזדה לנטיס שאנחנו נותנים לתת־ אלופים. זה לא יילך". כולם הבינו מלבד האמריקאים, שמזרימים לכאן מיליארדי דולרים לסיוע כל שנה. 
 
שנים אחר כך הגיעה מזכירת המדינה מדלן אולברייט אל לשכתו של שר התחבורה בירושלים. היא התעניינה בשלומו של השר איציק מרדכי והעלתה עמו זיכרונות מאחוזת וואי, אך עד מהרה עברה לנושא האמיתי: "אדוני השר, לא ייתכן שחברת אל־על תרכוש מטוסים צרפתיים מאיירבס אף על פי שמחירם נמוך יותר. לא נוכל לעבור על כך לסדר היום".

שבוע אחר כך הגיע למשרד התחבורה גם ראש ה־CIA ג'ורג' טננט עם מסר דומה.  כך גם הפעם עם נובל אנרג'י. האמריקאים פועלים על פי הספר ובספר כתוב שהממשל מחויב לאזרחיו והנבחרים לבוחריהם. 
3 שבוע כינס הרמטכ"ל גדי איזנקוט את אלופיו לפורום מטכ"ל לסדנה מיוחדת לגיבוש מתווה לתוכנית הרב־ שנתית לחמש השנים הקרובות, שאמורה לעצב את צה"ל בתוך המציאות התקציבית, ולהתאים את מבנהו וכשירותו למציאות המזרח תיכונית. 
 

משוכת ענק עומדת לפניו, גדי אייזנקוט. צילום: דובר צה"ל

עבור חלק מהאלופים זו הסדנה הרביעית לתוכניות רב־שנתיות, שבטרם בקעו לאוויר העולם נאספו אל אבותיהן בחוג המשפחה. כך קרה עם התוכניות "עוז", "תעוזה" ו"חלמיש" - כולן התאדו בהותירן אחריהן נזק אדיר לאוזון בהתחשב בכמות העצים שנכרתו כדי להדפיס את החוברות והמסמכים שעסקו בהן. 
 
כעת ניצב איזנקוט בפני משוכת ענק עם תוכנית "גדעון". עליו להוציא את הצבא מהדשדוש במקום לתוכנית חומש. אם יראה בדוח "ועדת לוקר" שיתפרסם בקרוב הזדמנות ולא רק סכנה, יש סיכוי שיצליח. המשימה של איזנקוט והערובה לקיום התוכנית היא שריון התקציב שייקבע לחמש שנים (אולי בחקיקה). התקציב וקיבועו יתלוו לדרישה לקיצוץ, לשינוי מבני ולמהפכה במודל השירות והפרישה. על איזנקוט מוטלת המשימה הכבדה להעביר את צה"ל את השינוי הדרמטי ואת ההתאמה הגדולה ביותר מאז היווסדו. בהצלחה.
4 השבוע התמקם בסיס ההדרכה הראשון בעיר הבה"דים ברמת הנגב ובכך נחנך פרויקט לאומי חשוב, פרי חזונו של בן־גוריון ופרי מאמציהם של ממשלת ישראל וצה"ל. הראשונים שהתייצבו בקריית ההדרכה המודרנית היו חיילי בית הספר למשטרה צבאית, כאילו מקדימים את כולם כדי לתפוס את מגדלי הזקנים ללא אישור (אגב, אפשר להמר שהסערה הבאה בחצר הצבא תהיה "מחאת המזוקנים").
 
אבל לצד הבשורה הטובה יש חדשות רעות: התוכנית להעתקת קריית התקשוב וקריית המודיעין לבאר שבע ולצומת שוקת נמצאת בהקפאה זה חודשים. קריית ההדרכה הייתה עבור תושבי הנגב רק המתאבן, כולם שם מחכים לאנשי ממר"מ, 8200, הסייבר וכדומה. זוהי הבשורה האמיתית לנגב ולבירתה. 
בירור שערכתי השבוע מלמד שלאחר שהושג סיכום על מימון העתקת הבסיסים ופינוי המחנות והקרקעות - חזר בו משרד האוצר מהסיכום על העברת התקציב, לאחר שמערכת הביטחון כבר הוציאה מקופתה סכומים לא מבוטלים על תכנון. וכך עומדים שני פרויקטים ענקיים, עם אלפים רבים של מפקדים וחיילים ומבנים וידע וניסיון - ומחכים למנהיג ולמנהיגות. 
5 ידידי מנחם ברוד, הדובר הוותיק והמיומן של תנועת חב"ד, קיבץ לספר מיוחד ומגוון תשובות רבות שנתן הרבי מלובביץ' לשאלות שהפנו אליו רבים וטובים. הספר, "תשובות לשאלות החיים", ראה אור לאחרונה ומהווה אסופת תשובות שיש בה כדי לייצג את השקפת עולמו של הרבי האהוב בשורה ארוכה של שאלות חיים המעסיקות את האדם בן ימינו. 
 
המכתבים, כך נראה, לוקטו בקפידה ופורשים בפני הקורא גישה יהודית מקיפה ורעננה שאיננה מאוימת מהקדמה המדעית והטכנולוגית ומהישגי המאה ה־20, אלא רואה בכל אלה צעד נוסף לתיקון העולם.
 
הרבי מלובביץ', שייסד את התנועה החסידית החשובה והידידותית לאוכלוסייה החילונית, ונתן לה פרישה עולמית, הצליח בחייו (וגם אחריהם) להטביע חותם במאות אלפי אנשים. ישראלים רבים שפגשו בו ושאלו בעצתו או ביקשו את ברכתו זוכרים את המפגש כחוויה גדולה. כך גם הספר החדש: בא בטוב ונותן עצות טובות וידידותיות מאוד, גם לאוזן החילונית. לא בדיוק הספר האולטימטיבי לחופשת הקיץ בחו"ל, אבל ספר מלמד, מעשיר ומכוון מחשבה, שיהיה נכס לקוראיו.