מחר (שלישי), שבעה ביולי, צפוי להיות המועד האחרון למשא ומתן על הסדר הקבע בין ארצות הברית (וכל השאר) ואיראן.
יש לי הערכה די ברורה לגבי מה שיקרה, אך מכיוון שאיני נביא, ואיני מחזיק עצמי כשוטה, אני מעדיף לשמור אותה לעצמי.
אבל ברצוני להפנות את תשומת הלב לנייר עמדה ציבורי שפורסם בארצות הברית לפני כשבועיים בנושא המדיניות האמריקאית בשיחות. כותבי הנייר הם דמוקרטים ורפובליקנים כאחד מבחינה פוליטית, והם כוללים מומחים מקצועיים, דיפלומטים, אנשי צבא ומדינאים מהשורה הראשונה - השאור שבעיסה האמריקאית. בכללם מומחים רמי דרג ששירתו בממשלו הראשון של אובמה.
בין השאר הם אומרים כך: ״ההסכם אינו מכוון להוות אסטרטגיה כוללת כלפי איראן. הוא אינו מתייחס לעזרה האיראנית לארגוני טרור (כמו חמאס וחיזבאללה); אינו מתייחס למעורבות האיראנית בעיראק, בסוריה, בלבנון ובתימן (״ההגמוניה האזורית״ של איראן); אינו מתייחס לארסנל הנשק הבליסטי הטילי שלה ואינו מתייחס לדיכוי הפנימי של עמה. הממשל האמריקאי שם לו בעדיפות את העיסוק באיום הגרעיני, מתוך תקווה שהסכם ישפיע לחיוב על איראן בנושאים האחרים״ (כלומר, איראן תחדל מדיכוי פנימי, תפסיק טרור ושאיפה להגמוניה אזורית). בהמשך ממליצים המחברים על צעדים אמריקאיים שתכליתם לייעל את המלחמה ב״מדינה האסלאמית״ ובשאיפות ההגמוניות של איראן. הבית הלבן התייחס בביטול לכל הנייר, הכולל כמובן גם המלצות לגבי הנושאים המרכזיים בתחום הגרעין. ולא בכדי, כי הנייר נותן ביטוי לגישה מדינית השונה בתכלית השינוי מהמדיניות של ממשל אובמה. במה דברים אמורים?
ראשית, אין לממשל אובמה שום אסטרטגיה כוללת לטיפול באיומים. הדוגמה הכי מוחשית היא ״מלחמת העולם״ שהכריז על ארגון ״המדינה האסלאמית״ (דאעש). הוא הוכרז כאויב מספר אחד של ארצות הברית. היכן נלחמים נגדה? רק בעיראק ובסוריה. אבל מה לעשות שדאעש מצוי לא רק שם? הוא מצוי, למשל, גם בחצי האי סיני, ומפעיל משם טרור, בשלב זה נגד המשטר המצרי. והוא מפעיל חוליות טרור במקומות שונים אחרים בעולם. מה עושים שם נגדו? כלום.
שנית, ממשל אובמה לא רואה באיראן אויב. להפך, איראן עבורו היא הפתרון לאנרכיה השולטת כיום במזרח התיכון. היא בעלת אמביציות, יש לה עבר מפואר, היא ״מהפכנית״ שהדיחה בזמנו את השאה הרודן, ויש לה יכולות. היא זאת שתוכל לחסל את דאעש בעיראק, ובכך להעניק ניצחון לנשיא אובמה ולהאדיר את מורשתו. ומי יודע, אולי איראן גם תוכל להביס בדרך כלשהי (על ידי ״מתנדבים״) את דאעש בסוריה.
בנוסף, ממשל אובמה, לפחות אם נשפוט על פי דברי אובמה עצמו, מאמין שהשיקולים הכלכליים והרצון להימנות עם משפחת העמים ולזכות בחיבוקה יביאו לכך שהאייתוללות יצננו את אמונתם הדתית, יוותרו על מעשי הטרור והחתרנות וישקיעו את מרצם בבניית חברה איראנית משגשגת, ואז כבר לא ירצו להשמיד את ישראל. אכן, רבים וטובים גם בקרבנו משליכים את הגיונם על היגיון היריב, ואחרי כן ״אוכלים״ את זה.
לכן, אם הערכתי נכונה, אזי הסכם הגרעין, אם ייחתם, יפתח עידן חדש שבו תחובק איראן על ידי ממשל אובמה. מצב לגמרי לא מרנין לב מבחינת ישראל.