התלמידים יצאו לחופשת הקיץ, וכך גם רוב אנשי משרד החינוך, אך אנחנו, נציגי ההורים, פורום ועדי ההורים היישוביים, המייצגים מעל ל־120 רשויות בארץ, שבהן חברים יותר מ־300 יישובים ויותר ממיליון תלמידים - עדיין כאן.
אם שכחתם, שר החינוך נפתלי בנט ומנכ"לית המשרד מיכל כהן, נזכיר לכם כי ב־28 ביוני, מעל חצי מיליון תלמידים לא הגיעו לבתי הספר ביוזמתנו. ואלו היו רק תלמידי בתי הספר היסודיים, לאחר שתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים כבר יצאו לחופשה.
מדובר במחאה שהיא קונצנזוס במדינה ומקיפה את כל האוכלוסיות והמגזרים. הורים לקחו יום חופש והפסידו פרנסה כדי להראות כמה חשוב לכולנו נושא הצפיפות בכיתות.

טענות משרד החינוך כי מדובר במחאה כוחנית הן מגוחכות. אנו לא נמל אווירי או ימי, לא רכבת, לא הסתדרות עובדים ולא משרדי ממשלה. אנחנו עם ישראל ומדינת ישראל במיטבה.
הכוחניות נמצאת אצלכם, בנט וכהן, המסרבים לפרסם, בכוח השררה, דוח ועדה שמשרד החינוך הקים, ועדת שמחון.
אתם מסרבים להיפגש עם הגוף הלגיטימי המייצג יותר משני שלישים מההורים בארץ, ובוחרים לשבת עם גוף מוזר, ארגון ההורים, שבו יושבים עשרה נציגי רשויות, שמשרד החינוך מממן את פעילותו.
אתם מסרבים להופיע בפני ועדת החינוך של הכנסת ולהשיב לשאלות ששאלה הוועדה לפני יותר מחודש.
אתם גם מתעלמים מהמלצות כל בר־דעת ובר־סמכא בנושא הצפיפות, וכן מהחלטת ממשלת ישראל מ־2008, שבכיתות צריכים להיות 32 תלמידים לכל היותר.
שר החינוך, לאחר חודשיים בתפקיד, לטענתך אתה עדיין "על זה" ומנסה ללמוד את הנושא. ובכן, אנחנו - הורי, תלמידי, ומורי ישראל - באדיבות קודמיך לתפקיד, כבר שנים רבות "בתוך זה". בתוך הכיתה הצפופה בת 38־40 תלמידים, שבה כה רבים הם שקופים וחסרי אונים.
בתחילת החודש הבטחת קבל עם ועדה בוועדת החינוך של הכנסת שתיפגש עם ״כל נציגי ההורים״. אז הבטחת. בפוליטיקה, מתברר, לא תמיד עומדים מאחורי הבטחות. אבל אנחנו לא נשקוט ולא ננוח. נמשיך להשמיע את טענותינו, נמשיך במחאות ונמשיך במאבק המשפטי, עד שתקבל את ההחלטה הנכונה למען ילדי ישראל. 32 זה לא בשמיים.
הכותב חבר בוועד הורים שער הנגב ובפורום ועדי ההורים היישוביים