שר האוצר כחלון, בעל סמכויות הבינוי הרבות, צריך לדאוג שלאדם שרוצה בכך תהיה דירה, ושהדירה לא תעלה יותר מאשר דירה מקבילה בפירנצה, נניח (רמז: בערך בחצי). אפשר לעשות זאת בהרבה דרכים, אבל כולן קשות לו, לשר האוצר החדש, ומתסכלות.

כל בנייה תיתקל באלפי התנגדויות, וכל הורדת מחיר בלתי אפשרית, כיוון שהמחיר מורכב ברובו ממה שהוא עצמו לוקח: מסים ואגרות, ומחיר קרקע הלאום, המוגזם באופן לא מוסרי ולא ציוני. לכן ביקש השר בהתפרצות רגשות שעם ישראל יעשה דיאטה ויפסיק לזלול דירות. אני חוזר על דבריו בציטוט מדויק לבל יחשבו שהמציא אותם סאטיריקן חסר כבוד לשרים:
״תפנו את הדירות לזוגות הצעירים! שנתיים-שלוש תשקיעו במקומות אחרים! מי אמר שאתם צריכים לזלול את מלאי הדירות של מדינת ישראל? מה, כל אחד לעצמו? תתחשבו. מה קרה? אי אפשר לאכול את כל העולם. יש עוד אנשים שחיים כאן״.
אי לכך, יפנה שר החינוך להורים ויתחנן לאיפוק דומה: ״לא יכול להיות שמי שיש לו כמה ילדים, ישלח את כולם לבית ספר כל יום. אין מקום בכיתות. תפנו את הכיתות. מי אמר שאתם צריכים לזלול את מלאי שולחנות הלימוד בבתי הספר, מה, כל אחד לעצמו?״.

גם משרד התחבורה יודיע: ״הפקקים בכבישים בשעה שאנשים נוסעים לעבודה נוראיים. תפנו את הכבישים, ותשאירו אותם לזוגות הצעירים. מי שכבר יש לו - שיתפטר מהעבודה לשנתיים-שלוש״.
לא בשביל זה אנחנו ממנים ומממנים שרים. השר צריך לבנות, וצריך להוריד מחירי קרקעות. צריך גם לעשות זאת מהר. כרגע אישור בנייה לוקח שנים כי את חסמי הבנייה יוצרים בדיוק את אלה שחושבים: ״כל אחד לעצמו״, ואליהם צריך לפנות. אגב, כחלון ציין גם זאת באותו נאום: ״אני יודע שראשי ערים מעדיפים עסקים לארנונה. וזו שגיאה. ראשי ערים שלא תהיה להם עתודת מגורים, צעירים וסטודנטים, יהיו אולי ערים עשירות, אבל העיר תשקע״.
העובדה שאנשים בארץ קונים דירות להשקעה היא דווקא אחד הדברים החיוביים ביותר, כי אוי לנו אם לא היו דירות להשכרה. או אז הייתם רואים איזו בעיה צצה. אם היינו מצפים שהממשלה תספק דירות להשכרה, היינו חיים בגיהינום בירוקרטי שבסופו עלות שכר הדירה הייתה כפולה, וכל תיקון תריס מחייב חודשיים של מילוי טפסים.
צריך להוסיף שההשקעה בדירה היא הפנסיה של ישראלים רבים, במיוחד של עצמאים - והם רבים מהצעירים. לישראל תהיה צרה גדולה אם ניתקל בעתיד בדור נטול פנסיה.
ההשקעה של ישראלים בדירות היא השקעה נועזת ומסוכנת, כמו כל השקעה. הבחירה של הישראלים לעשות כך היא אימון בציונות. כלכלית, משקיע ישראלי יכול לקנות בית בארצות הברית, או מוטב - לקנות ניירות ערך של חברות אמריקאיות שמשקיעות בנדל״ן בארצות הברית. הן נותנות דיווידנד של כ-10%. יש בהן סיכון? נכון, אבל יש סיכון גם בקניית דירה בישראל. הסיכון הוא שהממשלה תעשה יום אחד את מה שהיא צריכה לעשות - ואז מחירי הדירות ירדו. המצב כרגע מראה שהמשקיעים הישראלים לא מאמינים שיש סיכוי סביר שהממשלה תעשה את מה שהיא צריכה לעשות.