איני מכיר את אל״מ במילואים ליאור לוטן, אך ממה שאני קורא ושומע על מעשיו ועלילותיו במהלך שירותו בצה״ל, בעיקר בסיירת מטכ״ל, ובטיפול בשבויים ונעדרים וכן בשב״כ, אני מתרשם שהאיש קנה ביושר את הצל״ש שקיבל לאחר הפריצה לבית שבו הוחזק נחשון וקסמן ז״ל ושהוא מתאים לתפקיד שהוא ממלא עתה, כמתאם מטעם ראש הממשלה לנושא השבויים והנעדרים.

קיימים בו כנראה הקשיחות, כוח העמידה ויכולת המיקוח הדרושים בעימות ובמשא ומתן מורט עצבים מול מדינות אויב או ארגוני טרור המחזיקים בישראלי. הוא מתאים לדבר איתם, אבל זה לא בהכרח עושה אותו מתאים לדבר גם עם בני משפחתם של החטופים־שבויים או הנעדרים הישראלים.

האיש, כך הרושם, נושא את קשיחותו לכל דו־שיח ואני מנחש שגם כמפקד היה מהקשוחים. קשיחות זו היא שגרמה להתבטאויותיו הצורמות מול משפחתו של אברה מנגניסטו, המוחזק בידי חמאס, ושעליהן התנצל.

אף על פי כן, איני חושב שהדברים יצאו מפיו כפי שיצאו משום שמולו ישבה משפחה ממוצא אתיופי, ושהוא גזען ושונא שחורים ושאר כינויי קלון שנתלו בו. אני סבור שהיה מסוגל לומר אותם דברים בדיוק, באותו טון ובאותה נימת איום, גם אילו ישב מול משפחה אשכנזית למהדרין, לבנה כשלג שבפסגת החרמון. זה האיש, זה האופי. ואגב, דברים מסוג זה, על הנזק שיגרמו לעניין, הוטחו כבר בעבר במשפחות שניהלו קמפיין למען בניהם השבויים או הנעדרים.

כצפוי, עטו עליו מכל צד טהרנים ולוחמי שוויון, אמיתיים ומדומים, בזעקות קרב: גזענות! להשמיד, להרוג ולאבד! כלומר, להשליך אותו מתפקידו עם אות קין במצחו לכל חייו. מזל שאין עונש מוות בישראל.

ואני אומר לא לזרוק, לא לפטר ולא לצעוק גזען, אלא לעשות משהו הרבה יותר פשוט: לוטן - וגם כל מי שיבוא במקומו בעתיד - ימשיך להיאבק בחמאס ובכל שונאי ישראל אחרים שיחזיקו בישראלי או יכחשו שהוא בידיהם. את זה הוא יודע לעשות. אבל לא הוא ולא מי מיורשיו בעתיד יהיה זה שידבר עם המשפחות שיקירם שבוי או נעדר, בין אם הן אתיופיות ובין אם הן בנות עדה אחרת. צריך פשוט להפריד בין שני התפקידים, כי מי שמוכשר לדבר עם החלאות מחמאס, חיזבאללה ודומיהן, אינו בהכרח רגיש דיו לדבר עם בני משפחות הנתונות בדאגה עמוקה ובשיברון לב. ראינו.

איני יכול שלא לפנות כאן מקום גם לאשתו של לוטן, שלומית, שיצאה בפייסבוק להגנתו ובתוך כך גם אפיינה את בעלה ומדבריה ניזונתי. וכך כתבה: ״לא איימת, לא הזהרת (על כך ניתן לחלוק), היית מפקד קשוח לרגע שמסביר מה הם התנאים הנכונים להצלחת המשימה... אתה קשוח לפעמים. זה טוב מול החמאס ופחות טוב מול המשפחות. מי שרוצה להחזיר את אברה בחיים יודע שאתה האדם הנכון לתפקיד״.

אני מודה, קניתי במשיכה את הדיאגנוזה שלה לגבי בעלה, כי יודעת אישה נפש אישה, ובעיקר קניתי את קביעתה: ״אתה קשוח לפעמים. זה טוב מול החמאס ופחות טוב (מותר לומר רע - א״ת) מול המשפחות״. אז יאללה, הפרדת כוחות. אחד נגד חמאס, אחר בעד המשפחה.